תמיד ב1.1 או ב31.1 אני עושה פוסט סיכום - והנה הוא, טיפה באיחור (כי אני עצלנית נוראית) D:
החודש שנרשמתי לתיכון .. P:
החלטה שלי להיות נורמלית - עכשיו אני כבר מקבלת את עצמי עם כל המוזרות והמיוחדות שלי (:
תמונה שצילמתי ועיצבתי.. לא מהטובות שלי P:
פוסט חפירה על הטיול השנתי... ארוך כלכך!!! :O
פוסט על חיבוקים.. כי אני צריכה חיבוק אמיתי, מכל הלב.. ואני עדיין צריכה. יש הצעות? (:
פוסט עליו... על ההתמכרות שלי אליו. מזל שהיא עברה!!! D:
פוסט "מכתב פרידה מחיי" שכתבתי בתור שפיכת לב והפחדתי הרבה אנשים שביקשו ממני לא להתאבד... אל תדאגו, אני בחיים (: בערך XD
פוסט על הגברים מנקודת מבט של בת.. לטובתם של הגברים. לפעמים הייתי רוצה להיות גבר.
הייתי באיטליה.. והשם שלו היה בכל מקום. כתבתי על השם שלו פוסט. אוח... אני שונאת את השם שלו. :\
גם פה אין תמונות.. :\
פוסט על הרצון שלי לכתוב.. ואז פוסט של סיפור קצר שכתבתי! D:
הפחד שלי לקראת התיכון.. שהוא עבר (:
חופש גדול ודיכאון.. הולך ביחד? כנראה שכן, לפי הפוסט שלי. :\
גם פה אין תמונות.. :(
10. הרגע הזה שאני מרגישה טוב - גורם לי לחייך.
אחרי שהוצאתי את העצבים על הדף וכתבתי קטע מהלב,
אחרי שהוצאתי עצבים בעזרת המוזיקה,
אחרי שהוצאתי עצבים בעזרת מקלחת או אגרוף (שק אגרוף),
אחרי שהוצאתי עצבים בעזרת דיבור עם אמא שלי (כי בואו נודה באמת.. אין כמו אמא),
אחרי שהוצאתי עצבים בעזרת הליכה עם הכלב שלי בשכונה שלי,
אני מחייכת.
כי בתכלס?
הכי כיף להרגיש טוב ולחייך.
פוסט זועם על פנאי פלוס ומה שהם אמרו על קוראי משחקי הרעב.. אין חוצפה בעולם!
SORRY I CANT BE PERFECT...
פוסט עם תמונות שצילמתי ועיצבתי - לפני ואחרי D:
פוסט נורא אופטימי וקצר:
"im the king of the world" - כבר אמרו גדולים מאיתנו.
ואנחנו כלכך קטנים לעומתם.
אבל בכל זאת.. כל אחד עדיין מיוחד.
כל אחד הוא מלך העולם!
אבל אצל כל אחד זה מתבטא בדרך אחרת.
כולנו מלכים.
מלכי העולם (:
ופוסט על הבית ספר (תיכון) ועל זה שאני מרוצה ממנו.. אני עדיין מרוצה D:
11\9
חיים שמחים.. ופוסט על תחילת השנה שנשאר שבועיים בערך וקיבל 36 תגובות! D:
הוצאת עצבים על המשפחה שלי ועל אמא שלי...
פוסט על האחד שהיה הכי מיוחד בשבילי.. והפך להיות ערס :\
זהו P:
11\10
פוסט במצב רוח רומנטי. D:
פוסט על מה אני חושבת על בןאדם מאוד לא אהוד בקרבתי... שלצערי לא מבין את זה.
8 לייקים יש לי עליו XD
הסליחות שלי ליום הכיפורים. . .
אני מלאת אהבה... אוריאו. אני כבר לא אוהבת אותך. אני לא מצטערת... לא היית צריך להגיד את מה שאמרת. הרסת הכל.
ולא, אני לא אחזור לדבר איתך.
פוסט שהמסקנה שלו היא שאני צריכה לדבר עם מישו.. והמסקנה השניה היא שאני צריכה פסיכולוג. (:
פוסט כעס וזעם על המשפחה שלי...
האמונה שלי באהבה נשברה.
אני אשים את הפוסט המלא כי אני פשוט אוהבת אותו -
זה נגמר.
האמונה שלי נשברה.
אני כל הזמן רואה מולי את מה שאני לא רוצה לראות, ואני סוגרת את העיניים.
מתעלמת.
אתמול פקחתי אותן.
ראיתי עולם אפור, בלי אהבה.
כולם שונאים את כולם, בוגדים בכולם, מסרבים לאהוב.
ואני?
חיה בבועה שהכל טוב, הכל ורוד, כולם בסדר, כולם אוהבים.
מסביבי העולם מתפרק, ואני שמחה.
אנשים בוכים, ואני מאושרת.
אנשים עצובים, ואני מחוייכת.
אנשים שונאים, ואני אוהבת.
אנשים בוגדים, ואני נאמנה.
האהבה בגדה בכולם - למה שהיא לא תבגוד גם בי?
היא תעשה את זה.
היא לא תרחם עלי בגלל שאני מאמינה בה.
יש הרבה שמאמינים בה והיא בגדה בהם... ואני לא אהיה מיוחדת.
היא תבגוד גם בי.
העולם לא ורוד יותר, העולם אפור.
האנרגיות שלי נעלמו.
הדמעות מחליפות את החיוכים.
אני כבר לא שמחה, כבר לא מאושרת.
רק ממורמרת, רק מחפשת סיבות לריב עם כולם.
אהבה - אסור לסמוך עליה.
כן, זה כיף, זה גורם להרגיש חיים...
אבל זה יכאב, ישאיר צלקת.
למה להסתכן?
ולמרות כל המחשבות שלי... אני בכל זה מסתכנת.
בכל זאת אוהבת.
משחקת איתה, עם האהבה.
עכשיו אני שולטת במשחק...
אבל מה יקרה כשהיא תחליט שנמאס לה?
באמת מה יקרה.. :\
פוסט על הכאבים שלי שאני לא עומדת בציפיות של כולם שפשוט הורגות אותי.. וזהו (:
11\11
נמאס מצביעות.
פוסט על בלונדה.. ♥
פוסט לא ידוע על מישהו:
אתה גורם לי לרעוד.
אתה גורם לי לשמוח.
אתה גורם לי לרצות למות,
אתה גורם לי לרצות לברוח.
אתה גורם לי לחבק אותך,
ולשנוא אותך.
אתה גורם לי לקלל אותך,
ולאהוב אותך.
אתה גורם לי לחייך,
וגורם לי לדמעות.
אתה האחד, שגורם לי לרצות לאהוב.
פוסט על הצמיחה שלי והטיפוס שלי בסולם.. העלייה שלי באושר (:
פוסט על השיר שמזכיר לי הכל.. שיר שכבר פירסמתי אותו אלפי פעמים. P:
השנאה שלי לגברים.. והשבוע הכי נורא שהיה לי בחיים.
פוסט אהבה לאחותי הקטנה וכמה שאני מצטערת שאני לא מעורבת יותר בחייה...
קטע מתוק שכתבתי :
"הי! תסתכל לאן אתה הולך!" צעקתי כשהרגשתי זוג ידיים עוטפות אותי.
"מצטער..." נשמע קול עמוק באוזני.
הסתובבתי בעדינות.
"מי אתה?" שאלתי את הבחור הנאה שעמד מולי.
"אני? אני כלום. מי את?" הוא חייך אלי.
"אני אף - אחת." סיננתי.
"נעים להכיר!" הוא לחץ את ידי במרץ.
"יחסית לכלום אתה דיי אנרגטי, הייתי אומרת..." אמרתי לו כשיצאנו מהחנות.
"יחסית לאף - אחת את דיי מדוכאת, הייתי אומר." הוא החזיר לי באותו הטון והמשיך להתקדם לכיוון מכוניתו.
הופתעתי מעט.
"אני אף - אחת, אני אמורה להיות מדוכאת!" צעקתי והשגתי אותו.
"יחסית לכלום אני אמור להיות לבד כל חיי, את רואה אותי ככה?" הוא שאל ובדיוק עבר איש ברחוב והנהן לו לשלום.
"לא ממש, לא." עניתי בשקט.
"בדיוק. את לא אמורה להיות מה שהחברה מכתיבה לך." הוא אמר, מחזיק את פניי בידו.
"ואת לא אף אחת. את כל העולם בשביל מישהו שם, בחוץ. בשבילי." הוא הוסיף, מסתכל בעיניי.
"אני לא אף אחת? אבל כל חיי הייתי אף אחת." הרהרתי במילותיו.
"אז טעית. את הכל." הוא שיחרר את ידו מפניי.
"ואתה לא כלום, אתה העולם." אמרתי, מחבקת אותו.
מה אתם אומרים? D:
11\12
פוסט עצוב, בבקשה מיוחדת לכולם - עזבו אותי.
פוסט געגוע לתחושות שהייתי מרגישה פעם...
I NEED HUG
קטע מנקודת המבט של הבן.. אני אהבתי (;
אני הגיבור שלך.
אני מחייך אליך וליבך קופץ.
אני מסתכל לכיוונך ואת כבר מאושרת.
את שומעת את קולי פונה אליך ובטוחה שאת חולמת.
אני טיפה מתרחק ממך,
לא מתייחס אליך יום או יומיים,
ואצלך בראש כבר התהפך העולם.
את שוכחת שאת לא כל עולמי,
אבל האם אני כל עולמך?
אני יודע שהתשובה היא כן,
אבל אני מעדיף לא לשים לב,
לא להבין,
לגרום לך לחשוב שאני כמו כולם,
לא מבין רמזים,
לא אוהב אהבה,
מעדיף את החברה.
את לא אשמה בזה שאת לא לטעמי...
או שבעצם - את כן אשמה!
אם לא היית קלה להשגה,
אם הייתי צריך להתאמץ בשבילך,
אם היית גורמת לי לרצות להשיג אותך..
אולי הייתי מתייחס אליך יותר,
אולי הייתי מתעניין בך יותר,
אולי לא היית צריכה לחזור כל יום עצובה,
כל יום עם דמעות בעיניים,
בידיעה שאני לא רוצה אותך.
אל תדחיקי את זה,
אל תגרמי לעצמך לחשוב שאני רוצה אותך,
שאני סתם "משחק אותה" קשה להשגה.
אני לא רוצה אותך.
את לא מעניינת אותי.
ואני לא מצטער.
תחיי עם זה (:
קטע קשה מה? :\
פוסט על הגיבור שלי.. - מי שמקבל אותי כמו שאני, וגם אוהב אותי ככה.
מה קורה כש... ? גם פוסט מנקודת מבט של בן.
פחות אהבתי, אני לא מפרסמת פה P:
פוסט בעל משפט אחד - לפעמים גם אני מתחרטת על זה שנולדתי.
גיליתי אותו כתוב בבלוגים אחרים אחרי כמה ימים שאני פירסמתי O:
פוסט נורא נורא מקוצר על האהבה שלי לספרים D:
פוסט על בןאדם מדהים שלי.. יובל ♥
אני מאוהבת בך קטנטונת ^-^
קטע על משהו שהייתי רוצה שיקרה לי.. ותמונה שלי D:
יצאו לי פנים ממש עגולות :O
קטע שכתבתי בהשראת עותי (♥) :
איך את לא שומעת אותי?
אני יודעת שאת מקשיבה.
אני רואה אותך שם, מסתתרת מאחורי כולם.
אני מדברת אליך, מדברת אל ליבך, מנסה להוריד את חומת הקרח שהצבת מולי.
את מתעלמת, דוחקת את הרגש הלאה ממך, מעבירה אותו לאחרים.
למה את מתכחשת?
הרי את אוהבת אותי.
את בעצמך אמרת!
אני אמשיך ואמשיך לדבר אליך,
אל ליבך הקר,
עד שהוא יפשיר,
ויקבל אותי בזרועות פתוחות אליו.
פוסט לקראת הטיסה שלי לרומניה + מלא תמונות D:
באמת שאני מאוהבת בתמונה הזאת :)
יובלון וגוגה ♥
אני :)
אני, גוגי והנסיך שלי מאחור ♥
ופוסט אחרון, החזרה שלי מרומניה ומלא תמונות! D:
אין לי כוח לשים את התמונות כי כולן מדהימות, פשוט תלחצו למטה חודש קודם - לא להתעצל!
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
