אתה.
יושב שם, מסתכל עלי.
אתה חושב אני לא מרגישה?
העיניים שלך שורפות אותי.
העיניים הבהירות שלך, העדינות.
אני מסתובבת באיטיות, תופסת אותך.
אתה לא יודע אם להוזיז את מבטך ממני, או להשאיר.
כשזוויות פי עולות לחיוך, אתה יודע שלא עשית שום דבר שגוי.
אתה מחזיר לי חיוך כמעט בלתי נראה ואני חוזרת לבהות במורה המשעממת.
ושוב אתה מסתכל על גבי.
לא ידעתי שאני כל כך מעניינת.
אני מסתובבת אליך, מסמנת לך לעבור לשבת לידי.
אתה מהסס טיפה אבל בסוף מחליט להקשיב לי, ומתיישב בכיסא שצמוד לשלי.
"אני כל כך יפה שאתה לא יכול להוריד את העיניים ממני?" אני שואלת אותך וצוחקת, אבל אתה מסמיק.
"לא התכוונתי להביך אותך..." אני לוחשת ושמה את ידי על ידך לשניה, ואז חוזרת להתרכז בשיעור.
אתה ממשיך לבהות בידי שעדיין נחה על שלך, ולפתע אני מרגישה את אצבעותיך עוטפות את שלי בחום.
אני מחייכת מעט ואתה רואה את החיוך.
אתה גם מחייך.
~
השארתי סוף טוב ופתוח.
רציתי לסיים את הקטע בכך שהם ביחד בסוף, אבל נתתי לכם את הרעיון לבחור מה יקרה בניהם בסוף :)
שלי ♥
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
