לפעמים הייתי רוצה להיות כמו כל האחרים.
שיהיה פחות אכפת לי.
למה להם לא אכפת שום דבר, לא אכפת מאף אחד, ואצלי הכל באכפתיות?
"... רק מראה כמה את בן אדם אכפתי ... "
ומה אם אני לא רוצה להיות אכפתית?
מה אם לפעמים באלי לעשות דברים בלי לחשוב על אחרים?
מה עם העובדה שלא באלי להתחשב בכולם?
באלי לעשות מה שאני רוצה.
בלי לשאול אחרים מה קורה איתם.
בלי לדעת מה חושבים.
בלי לדעת מה רוצים.
רק מה שאני רוצה.
רק מה שאני.
~
אתמול הייתה לי שיחת נפש עם דודה שלי.
האמת...
שהיה לי מוזר.
כאילו, היא הדודה המגניבה והמשוגעת שלי שממנה ירשתי את כל התכונות הייחודיות לי, ועכשיו גיליתי שלא רק את התכונות המשוגעות ירשתי ממנה,
אלא גם את התכונות היותר "פסיכולוגיות" שלי.
לא יודעת להסביר...
בקיצור, אני והיא פשוט דומות.
בצורה יותר קיצונית ממה שחשבתי עד אתמול.
זה קצת מוזר לי.
~
אני מרגישה דומה לאמא שלי מיום ליום, אבל כל כך שונה.
כאילו כל יום אנחנו מתקרבות ומתרחקות.
אוף איתי!
למה אני לא יודעת להסביר שום דבר?
~
איזה קטע זה שאני הולכת ועוזרת לכולם, ובסוף יוצא שהם מצליחים לפגוע במטרה שלהם, ואני רק מתרחקת מהמטרה שלי?
~
אנשים הם עם כל כך חסר רגשות...
עם החוסר אכפתיות הזה שלהם...
לפעמים הייתי רוצה להיות משהו אחר. לא איש. לא בן אדם.
אולי כלב?
~
שלי, שמקווה שתהנו מחר בליל הסדר. (:
נ.ב - תעריכו אנשים כנים.
 831 | 03/2012 |
| 211 | 04/2012 |
| |
|
כמה שזה משמח :)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
