טוב, זה ספר שקראתי כבר מזמן, אבל היום החלטתי שבאלי שוב.
וכצפוי, לא התחרטתי (:
אני רק בפרק הרביעי, וכבר כל הספר מלא בסימוני מרקר צהוב בולט של הקטעים האהובים עלי ( 38 עמודים שממורקרים בהם קטעים נבחרים מתוך 43).
בדרך כלל אני לא מסמנת בספרים כלום, כי ספרים הם ערך קדוש אצלי, אבל פה לא הייתה שאלה בכלל.
החלטתי לכתוב פה חלק מהציטוטים, כי יש פשוט כל כך הרבה וכל כך ארוכים, אז תהנו לכם!
נ.ב - הספר מומלץ בחום רב, ומי שעוד לא קרא - הפסיד!
(כן, יש הרבה מילים גסות והרבה תיאורים של זיונים, וגם בחלק מהמקרים שפה יותר עממית, וגם זה סופר עברי, אבל תאמינו לי - אתם תאהבו!) :
- עכשיו או לעולם לא. עכשיו. (עמוד 5)
- ואני כבר לא יודע מה להגיד אז אני מחליט ללכת הביתה ובמפתן הדלת אני מסובב את ראשי אחורה, רואה את המכוערת שהכרתי הבוקר בתחנת הדלק בוכה על החתולה שלה ששוכבת לידה חסרת נשימה מכאפה שהורדתי לה אחרי שליקקה לי את החור של התחת בשניה שגמרתי, וחושב לעצמי, 'לא הגיע הזמן שתתחתן כבר?'. (עמוד 8)
- אני יכול להכיר בחורה 5 דקות בקושי, נניח אפילו בליינד דייט, אני בקושי יודע את שמה, ופתאום היא מספרת "אז הלכתי לשם עם מירי..." מי זאת מירי, יא בת זונה, מי זאת מירי?! (עמוד 11)
- "גורדייף היה איזה מין פילוסוף, שהמשיל את החיים שלנו לאוניה שרוצה להגיע מנקודה א' לנקודה ב'. עולה קברניט אחד ומסיט את ההגה שמאלה, אחרי 10 דקות עולה קברניט אחר ומזיז את ההגה ימינה, אחרי יומיים מתחלף קרבניט ומחזיר את האונייה אחורה, אחרי שבוע עולה קברניט ששובר את ההגה שמאלה. איך האונייה תגיע ככה לנקודה ב'? ככה אנחנו, בני האדם. אין לנו 'אני' אחד ששולט. כל 5 דקות עולה 'אני' אחר שלוקח את האונייה לאן שהוא רוצה. ... צריך לחתור לזה שיהיה 'אני' אחד שיוביל אותנו." (עמוד 15)
- "ברגע שנפסיק לרוץ אחרי מילוי התשוקות שלנו נהיה הכי מלאים ושבעים ומבסוטים." (עמוד 16)
- אי אפשר להביא את החמור לשוקת ולא לתת לו לשתות. (עמוד 20)
- מה קרה לבן אדם? האם אינטרסים יכולים לשנות אנשים מן הקצה אל הקצה? ... מה אני אגיד לכם, אולי באמת מכל זווית רואים משהו אחר. (עמוד 21)
- ככה התיקים של פעם נהיו הנאות, וההנאות של פעם נהיו תיקים. (עמוד 25)
- משהו בעשור הזה שבין העשרים לשלושים מפיל את האנשים, מנצח אותם, מוציא להם את שמחת החיים. (עמו 25)
- אבל אז באלי צילום - להציל את העולם באמצעות תמונה אחת. (עמוד 28)
- פסימיסט זה אחד שרואה בכל הזדמנות קושי, ואופטימיסט זה אחד שרואה בכל קושי הזדמנות. ... איך שלא יהיה, ברגע האמת יש נטייה להפוך לפסימיסט. (עמוד 29)
- בסוף החלטתי קולנוע. ענק, לא? לבנות עולם. הרי העולם הוא כזה חרא של מקום, אז למה שלא אבנה עולם אחר? ואחריו עוד אחד, ועוד אחד. לעשות סרטים. (עמוד 29)
- ומה אומרים בפרידה כזאת? להתראות? נהיה בקשר? תשמרי על עצמך? מה אומרים בפרידה אחרונה מאיש שאתה כל כך אוהב, ששניכם יודעים שלא תיפגשו עוד?
(עמוד 31)
- סבתא תמיד טענה שגבר לבד הוא שליש, כשהוא מתחתן הוא שני שליש, וכשיש לו ילד הוא שלם. (עמוד 31)
- הרבה פעמים כשאני נמצא בסיטואציה מביכה, אז כדי לצאת ממנה אני מדמיין שאני בסרט עכשיו, ורואה את הסיטואציה שבה אני נמצא כאילו אני שוכב על הספה בסלון ורואה את הסרט בטלוויזיה. (עמוד 35)
- מה עוד שלישראלים יש תמיד נטייה לשקר לגבי חו"ל. זאת אומרת, יש להם נטייה לשקר תמיד, אבל מהסיפורים שלהם בחו"ל אתה לא יכול לתפוס אותם משקרים, כי זה בחו"ל. אז הם חוגגים בסיפורים. (עמוד 37)
-
בניו - יורק אין מחורפן - איך אתה יכול להיות מחורפן אם אתה עושה מה שבא לך? אין בכלל שפיטה של הזולת, כי אין זולת בעיר הזאת, אז איך אתה יכול להתלבש מכוער, אם אף אחד לא מסתכל עליך, ובעיניך אתה לבוש מגניב? ... כל אחד הוא מי שהוא, ולאף אחד לא אכפת מי הוא! (עמוד 39)
- האם גם הבריחה שלי מהנורמה היא הנורמה? (עמוד 40)
- ברגע שאני קם ללכת מתיישבת לידי איזה בייב אחת. 5 מטר ממני. מוציאה שמיכה קטנה מהתיק, פורסת אותה, מתיישבת ומוציאה ספר קטן. מבט לא הרימה. מבט. למה
שלא תפרשי לך את השמיכה בבית, יא מזדיינת, הרי ממילא את לא מרימה את הראש לראות או לחוות כלום? (כמוד 43)
- אין סיבה לאהבה. אהבה עם סיבה היא לא אהבה. אתה אוהב כי אתה אוהב. זה לא רשימת מכולת שאם הבחורה עונה רק על דרישות מסויימות אתה תאהב אותה, ואם לא אז לא. אתה אהב את מה שהיא כן ואת מה שהיא לא. (עמוד 47)
אני יודעת שיכול להיות שחלק מהאנשים לא יתחברו, אבל באמת שזה ספר מעולה, שדיי מלמד על החיים ופותח נקודת מבט חדשה, וגם משעשע.
ספר קליל שבשניות מתחברים עם הדמויות הראשיות בו.
שלי, שממליצה בחום (:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
