מרוב השעמום ומהעובדה שנמאסה עלי הלמידה למבחן בהיסטוריה, החלטתי לקרוא ציטוטים.
אז הנה, לפניכם, פרוסות המציאות שמצאתי:
- התקשורת, כמו אש, היא משרת נהדר, אך אדון נורא.
ג'יימס פנימור קופר
- העולם הוא לא רק אור שמש וקשתות בענן. הוא מקום שפל מאוד ומלוכלך. ולא אכפת לי עד כמה אתה קשוח - העולם יפיל אותך לברכיים, וישאיר אותך שם לתמיד אם תתן לזה לקרות. אף אחד - לא אתה, אני או כל אחד אחר - יכול להכות בך חזק כמו החיים עצמם, אבל לא משנה כמה חזק אתה מכה - אלא כמה חזק אתה מסוגל להפגע ולהמשיך הלאה. כמה אתה מסוגל לספוג ולהמשיך הלאה. ככה מנצחים! עכשיו, אם אתה יודע מה אתה שווה - צא החוצה ותשיג את זה. אבל אתה חייב להיות מוכן לספוג את המהלומות, מבלי להפנות אצבע מאשימה ולומר שנכשלת בגללו, בגללה, או בגלל מישהו אחר. פחדנים עושים זאת ואתה לא כזה! אתה יותר טוב מזה!
סילבסטר סטאלון
- ילדים שלא משתלבים הופכים פתאום על-אנושיים. הם מסוגלים להעלם, גם כשנדמה שהם עדיין שם. הם מסוגלים לצרוח בלי שאיש ישמע. הם היצור שהיה פעם נורמלי, אבל לפני זמן רב כל כך, שהוא כבר לא זוכר איך הרגיש אז.
ג'ודי פיקו
- שינה היא דבר נהדר. מוות עדיף עליה. לא להיוולד כלל זהו נס, כמובן.
- אני אומר לאנשים שאם משהו מופיע בחדשות - לא צריך לדאוג לגביו. הרי עצם ההגדרה של "חדשות" היא "משהו שכמעט ולא קורה"; אלו הדברים שלא מופיעים בחדשות, שהם כה רגילים שזה כבר לא חדשות - תאונות דרכים, אלימות במשפחה - שצריכים להדאיג.
ברוס שטיינר
- האדם היחידי שהייתי באמת רוצה להכיר לעומק הוא אני.
אוסקר ווילד
- פיתחנו אמצעי תקשורת המאפשרים לאדם על כדור הארץ לשוחח עם אדם על הירח. ואף על פי כן לעיתים קרובות אם אינה מסוגלת לשוחח עם בתה, אב עם בנו, שחור עם לבן, פועלים עם ההנהלה, הדמוקרטיה עם הקומוניזם.
- התאבדות היא דרכנו לומר לאלוהים: "אתה לא יכול לפטר אותי, אני מתפטר."
ביל מאהר
- שמתם לב שרוב הנשים שנגד הפלה, אלה נשים שלא היית רוצה לדפוק מלכתחילה? בחיי, יש כל כך הרבה איזון בטבע.
ג'ורג' קרלין
- כולם, בשלב מסוים בחיים, מתעוררים באמצע הלילה עם ההרגשה שהם לבד בעולם, ושאף אחד לא אוהב אותם ואף אחד גם לא יאהב, ושלעולם לא יוכלו לישון שנת ישרים שוב ושהם ימשיכו להעביר את החיים תוך שיטוט מעורפל בתוך נוף חסר אהבה, מקווים נואשות שהנסיבות ישתפרו, אך חושדים, בלב-ליבם, שישארו בלתי-נאהבים לעד. הדבר הטוב ביותר לעשות בנסיבות כאלה הוא להעיר מישהו אחר, כדי שגם הם ירגישו כך.
למוני סניקט
- היום זה סיפור ראשי טוב. מחר, יעטפו בזה דגים.
וולטר ניומן, לסר סמואלס, בילי ויילדר
- סל הניירות הוא ידידו הטוב ביותר של הסופר.
יצחק בשביס-זינגר
הייתי ממשיכה, אבל העייפות הכריעה אותי.
אז עד פה, שלי שמקווה שנהנתם כי היא ממש נהנתה ^_^
נ.ב - תקראו הזקן בן ה100 שיצא מהחלון ונעלם. כל קריאה מחדש שאני קוראת אותו, אני פשוט נהנת יותר מהפעם שקודמת לו. ספר מדהים מדהים. אחד מ5 האהובים עלי.
מתחשק לי לישון. אז אני הולכת לישון.
אני כבר מרגישה שזה יהיה פוסט מוזר... בעצם, הוא כבר נגמר. אז הוא היה מוזר.
אלא אם כן תקראו אותו מאוחר מדי?
עזבו, משהו מוזר עובר עלי היום.
בעצם, מה אכפת לי מה אתם חושבים? אני מוזרה ונקודה.
אוף, אני עייפה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
