אני שוכבת עכשיו במיטה שלי.
השעה 07:05.
אין לי בית ספר היום, ואני בכל זאת ערה מ06:15.
מסתבר שהצ'ינצ'ילה שלי היא בעצם צ'ינצ'יל.
וצ'ינצ'יל נפצע.
אף אחד לא יודע איך, אבל היה חשש חמור שהוא הולך לאבד את עין ימין שלו.
הוא עכשיו בהשגחה צמודה שלנו, וצריכים להביא לו כל יום 4 תרופות שונות. יש לי אפילו לוח של סדר יום.
הויטרינר כבר חבר שלנו מרוב שאנחנו אצלו. גם היום אנחנו צריכים לנסוע אליו.
מחר יש לי מתכונת בתנ"ך.
אתמול עברתי על היסטוריוגרפיה ונבואה. אני לא חושבת שסיימתי... לפחות יש לי את כל היום.
יש לי מישהו, בערך.
אנחנו ביחד... (:
כמה שנים כבר לא היה לי חבר...
אבל הוא רחוק. מעניין איך זה יהיה.
הידיד הכי טוב שלי, שאתם בטח מכירים אותו כי הזכרתי אותו מלא והוא כל הזמן היה מגיב, החליט שהוא מנתק קשר איתי.
אלוהים יודע למה. אני בטוח לא.
אבא נפרד מהחברה שלו. כולם הופתעו. הם היו כלכך צמודים שכבר לא זכרתי את אבא בלעדיה.
הוא אמר שהיא לחצה עליו ויותר מדי חנקה אותו באהבה שלה, והוא לא יכל להחזיר לה.
תמיד הייתי רגישה לדם ולניתוחים ולכל האיברים הפנימיים האלו ולגוף האדם, אבל רק השבוע הבנתי עד כמה.
בפעם הראשונה שהיינו אצל הויטרינר השבוע, כמעט הקאתי את נשמתי החוצה.
בפעם השניה, חטפתי כזאת סחרחורת וכמעט נחנקתי למוות, עד שהויטרינר הוציא אותי החוצה והביא לי מים.
אבא אמר שנהייתי לבנה.
מאז הביקור הראשון שלנו אצלו אני מסתובבת עם כאבי בטן ובחילות.
תמיד ידעתי שאני רגישה למראות האלו, אבל אף פעם לא ידעתי עד איזו רמה... אני עכשיו כותבת לכם את זה וכל הבטן שלי מתהפכת לה ומראה עד כמה היא טובה בתרגילי לוליינות.
תסלחו לי אם יש לי שגיאות, אני מקלידה לכם מהפלאפון.
השעה עכשיו 07:20, ואני מרגישה שקצת פרקתי לכם.
המצב שלי לא מי יודע מה... ואו זה ביטוי כלכך מצחיק!
הלוואי שהייתי יכולה להגיד לכם שהמצב שלי ישתפר, אבל בינתיים זה תלוי בעין של הצ'ינצ"יל.
איך אני אצליח להירדם עכשיו? :/
זהו, השעה 07:22 .. ופה אני עוזבת אתכם.
שיהיה לכם סופ"ש מעולה!
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
