אחותי הקטנה.
לא הערכתי אותך מספיק.
לא אהבתי אותך מספיק.
לא הראתי לך חיבה מספיק.
לא תמכתי בך מספיק.
לא לימדתי אותך מספיק.
לא דיברתי איתך מספיק.
לא חיבקתי אותך מספיק, וגם לא נישקתי מספיק.
לא התייחסתי אליך מספיק.
לא היית חשובה לי מספיק.
ואני מצטערת...
את יודעת קטנה שלי, תמיד רציתי אחות גדולה.
שתשחק איתי, שתחבק אותי,
שתדבר איתי, שתייעץ לי, שתקשיב לי,
שתכיר לי שירים חדשים, שתקנה איתי בגדים.
לא זכיתי לאחות גדולה.
אבל את זכית קטנה שלי, את זכית לאחות גדולה.
אבל האחות הגדולה שלך מונעת ממך את הרצונות שלך.
את מבקשת ממנה שתצייר לך פרפר והיא שולחת אותך לאמא כי אין לה כוח.
את נכנסת לחדר והיא מעיפה אותך החוצה.
את אומרת משהו והיא משתיקה אותך.
את שואלת אותה שאלה והיא מתעלמת.
את מראה לה משהו והיא מהנהנת בחוסר סבלנות.
כן, יש הבדל גדול בינך לבין אחותך, 10 שנים הבדל.
אבל בעוד כמה שנים, את כבר תתחילי להתפתח, ואני לא רוצה לפספס את זה.
אני רוצה להיות מעורבת בחיים שלך, ולא בצורה השלילית שאני מעורבת בה עכשיו.
אני לא רוצה שבסוף תזכרי בי בתור משהו רע,
בתור אחות גרועה,
בתור מה שאת בחיים לא תרצי להיות כמוהו.
אני רוצה שתעמדי לידי כשאני מתלבשת ותראי את הבגדים שלי,
אני רוצה להיכנס הביתה ושתרוצי לחבק אותי,
אני רוצה שתבקשי שאני אצייר איתך,
אני רוצה לשמוע אותך צוחקת...
הא רגע, את כן עושה את כל זה?
איך לא שמתי לב?
אני רוצה להעריך אותך, קטנה שלי.
אני רוצה, ואני אצליח.
אני אעריך אותך,
ואני אהיה אחות טובה.
את תראי!
ובתור התחלה, אני אבוא היום לגן שלך ב4 ואקח אותך.
אנחנו נחזור להיות אחיות טובות (:
אני יודעת שזאת אשמתי אהובה.. זה ישתנה.
את תמיד תישארי הנסיכה שלי. 3>
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
