פחד לקראת התיכון.
אני לא מתכוונת לפחד מהלימודים, שיהיה לי קשה ואני לא אשקיע מספיק ואני אכשל בבגרויות.
אני מתכוונת פחד מהאנשים בתיכון.
לא פחד מהמורים והמנהלת, כי אני יודעת שזה יהיה בסדר.
אני מתכוונת פחד מהילדים.
לא פחד שירביצו לי ויקללו אותי, כי זה לא יקרה.
אני מתכוונת פחד ממהתייחסות של הילדים.
שנה הבאה אני עולה לתיכון.
בחטיבה, לא היה לנו את כל ה"קטע" של המקובלים ולא מקובלים.
היינו מחולקים לקבוצות.
יש את הערסים והפרחות והפאקצות שתקועים בתחת של עצמם אבל נהנים להציק,
יש את ה"פריקים" - אלה ששומעים רוק ובאים עם ניטים שהם גם תקועים בעצמם ולא מפריעים לעולם שבחוץ,
יש את החנונים - שמסתובבים עם החברים החנונים האחרים שלהם ואף אחד לא מפריע להם,
יש את האלה שפעם היו פריקים ומשתנים לערסים - אלה שהיו חברים שלי ועכשיו כבר לא ממש שומרים על קשר...
ויש את החרשנים - הם אלה הסנובים שמנסים להתחבב על כולם,
יש עוד ועוד חבורות..
ויש את החבורה שלי. (:
אנחנו דווקא הרבה ילדים מכיתות שונות אבל מאותה שכבה, שכל הפסקה הולכים למקום שלנו שאף אחד לא העיז לתפוס לנו.
היינו יושבים בהפסקות ביחד, מרכלים קצת, צוחקים, מדברים על מוזיקה.
חלקינו היינו נפגשים בימי שישי, מבלים ביחד אחרי הלימודים וכו'...
ובשנה הבאה?
כל החבורה שלי מתפרקת.
כולם יהיו בכיתות י' 1 - י' 5. החצי השני ממני.
אני תקועה בי'8. רחוק רחוק מהם.
בכיתה שלי יש אנשים שאני נורא לא אוהבת, ויש אנשים שאני בסדר איתם, ויש כמה שאני שמחה שאני איתם...
ויש מלא שאני לא מכירה.
אף פעם לא הייתי בולטת בכיתה.
לא הייתי אחת שלא ידעו עליה, כולם הכירו אותי, אבל לא הייתי חברה של כולם.
הכרתי את כולם, הייתי יכולה לעמוד ולדבר עם כל אחד בכיתה.
ערס, פרחה, פאקצה, פריקית, חנון, חרשן, מישהו שקט שלא מכירים, פריק שהפך לערס וכו' וכו' (כמובן שזה בהכללה רבה, כן?) ..
אני מהטיפוסים החברותיים שכולם אוהבים אותם. (אני לא מנסה להשוויץ או משהו, כן? ><) (אני מזכירה לעצמי את אורי פלסטר, כן? XD)
אני יכולה לעזור ולייעץ לכולם בקשר להכל.
לימודים, אהבה, חברות, חיים כללים, משפחה, חיות, הכל.
כל מה שאתם רוצים לדעת אתם יכולים לבוא אלי ואני אמצא פתרון.
אני יודעת שאני מתחבבת על אנשים בשניות, אבל זה רק אם אנשים מכירים אותי.
אני חמודה ומצחיקה, אבל זה רק אם מכירים אותי.
שנה הבאה, הפעם היחידה בחיי, יצאתי בכיתה שיש בה 30 בנות ו5 בנים בערך.
מי ישים לב אלי שם?
אני לא עושה רעש או צועקת כל השיעור או עושה באלגן, אני לא הליצנית או החרשנית שיודעת הכל, אני לא השקטה שכולם צוחקים עליה,
אני לא המוזרה שכולם מפחדים להתקרב אליה, אני לא שום טיפוס מיוחד.
אני - אני.
מי ישים לב אלי שם? מי יתייחס אלי?
סתם עוד ילדה שלא קשורה לכלום.
אני אהיה לבד שם.
אנשים לא יכירו אותי, לא יתייחסו אלי, לא ישימו לב שאני קיימת.
אני לא מתכוונת להשתנות, להפוך להיות אחת מהטיפוסים למעלה...
אבל איך יזהו אותי? מי יכיר אותי?
אני רוצה חברים. לא רוצה להיות לבד בכיתה.
הרחיקו אותי מכל האהובים והיקרים שלי.
זה הפחד שלי לקראת התיכון.
למרות שזה נשמע שיטחי, זה לא.
אתם לא תבינו אם אתם לא אני.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
