מחשבות על בור ללא תחתית

רגעים לא ברורים שאופפים אותי.

רגע אחד אני מוכנה לשבת ולעשות מליון תרגילים במתמטיקה. לשלוף את המחשבון ולתקתק ולקשקש, ולחשב ולהשחיר טעויות עם העט השחור שלי.

רגע אחרי אני מרגישה שלא בא לי לגעת בכלל לשיעורים, ואני עכשיו אעשה סדר בארון שלי. אולי אני אמצא את המכנס השחור האובד שלי, שחיפשתי אותו בנרות לפני הארוחת חג- ללא תוצאות חיוביות בכלל.

ועכשיו, עכשיו אני מעדכנת את הבלוג, כי הבנתי שלחפש בכל המועדפים שלי דף שיעניין אותי, ולדעת שזה לא ייקרה- זה תסריט ידוע מראש, ומייאש ומתסכל עד מאוד.

ואם אני אעדכן, אני אשחרר קצת מהנשמה שלי לאויר הפתוח.

אויר לנשימה, למרות שלפעמים אני מכחישה את זה לחלוטין.

אני רוצה לטייל.

לצאת מהבית בבקרים ולא לישון עד מאוחר.

בערבים לסיים את כל השיעורים שהביאו, וללכת לישון בלי דאגות מיותרות.

ואני עושה את זה טיפין טיפין. במינון נמוך מאוד מאוד.

גם ביקור חוזר בירושלים אצל ההוא מהבלוג בשביל לשחרר את הנשמה, ועוד קצת זה טיול. פיזי ונפשי. מרגוע.

כבר כתבתי פה על התפתחות מעגל החברים שלי עם בלוגרים, במושג זה או אחר(לא זכור לי איך קראתי לזה).

ובתקופה האחרונה אני יוצרת קשרים שוב, ממש כמו פעם. וזה עושה לי טוב.

גם אם עוד לא נפגשנו, כי רחוק זו לא מילה לתאר את המרחק ברגעים אלו.

גם אם כן נפגשנו, אבל המפגש היה קצרצר(יחסית!) כי זה היה באמצע של סוף יום עבודה לא קליל, ואפילו כבד אם נחשיב 4 אטלסים בתיק זברה אחד.

גם כאלה שהאכילו אותי באורז עם חמוציות וגזר סופר טעים(!).

וגם כאלה שהחליטו להתנתק מכל העבר הקרוב רחוק שקיים פה, אבל כן התחילו התכתבות מיילים.

כל אחד מהם עושה לי טוב. בהרבה מישורים.

משחררים את הנפש שלי קצת, מנתקים אותי מהמציאות שלי ומכניסים אותי לשלהם.

גם אם הם יודעים, וגם אם לא.

אני כן אעשה סדר בארון. אני כן אסיים את כל השיעורים שיש לי. ואני אטייל.

גם אם זה יהיה סיבוב בשוק הכרמל(תכנון למחר בבוקר) כדי לחפש דברים שבא לי, וגם אם זה יהיה "סיבוב" אל צפון/ דרום הארץ(שלא מתוכנן עדיין בכלל).

טיול שמתאים לשבוע חופש שניתן לי כרגע.

ושצריך לנצל אותו.

הצעות מישהו?

ג'ינג'ר, רציתי לשלוח לך את השיר. ניצלתי הזדמנות^^