מחשבות על בור ללא תחתית

חשוך בחוץ, אבל אני יודעת טוב מאוד שעכשיו כבר בוקר.

התרנגול, שהשכנים הביאו לכיפור, עדיין לא הבין שעברנו לשעון חורף.

אמנם הוא קרא הבוקר בכ-12 דקות יותר מאשר בלילה שעבר, אבל עדיין, השעה אפילו לא הייתה 4 בבוקר.

ובכלל, מה אני עושה בשעה 4 בבוקר?

חוץ מזה שהפכתי את השעות שלי שוב, כי חם לי וקר לי ואין לי מה לעשות בשעות היום. אבל גם אין לי באמת מה לעשות גם בשעות הלילה.

אני אולי אצליח להרדם עכשיו. בכל זאת זו השעה שלי, שבה אני נרדמת הכי טוב.

אחרי שהתרנגול קורא, ולפני שהשמש זורחת. אבל אם אני ארדם עכשיו, אני די בטוחה שאני אתעורר מאוחר מאוד, כמו שאני קבה בכל בוקר בשבוע הזה- בצהריים.

אני אראה עוד פרק בסדרה החדשה שהתחלתי זה עתה לראות, אשים עוד סרט שעוד לא ראיתי שממתין לי בכונן הנייד, עוד מהצבא.

אני אמשיך לקרוא את הספר שהתחלתי לקרוא בלילה לפנ שעבר(כן? אני כבר לא בטוחה מתי זה היה בדיוק, רק זוכרת שקראתי בו פעמיים בינתיים)

אעסיק את עצמי, אחכה שהשעה תהיה הגיונית ללכת לדואר, כשאין הרבה אנשים.

ואבקר את הד"ר, אנסה לזכור שאני רוצה לעשות בדיקת שמיעה.

ואולי, אני אכנס למיטה, ואשן.

אשן עמוק, לא אתן לשום שעון מעורר להפריע לי..