לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

מחשבות על בור ללא תחתית


נגיעות של קצת.

Avatarכינוי:  אבולה

בת: 35

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2016    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

טיפות של זכרונות


זו השעה הזאת בבוקר, שהאור כבוי, והשמש לא ממש יצאה, וכל הדברים בחדר נראים באותו צבע. 

השעה הזאת בבוקר של תחילת חודש אוגוסט, שאני מבינה שהופ. עוד שנה עברה בלי נעם. 

הפייסבוק עשה עבודה טובה בלהזכיר לי את מה שאני לפעמים חושבת שאני שוכחת. ומיד שאני מבינה שאני שוכחת, אני נזכרת ובגדול. מאשימה את כל הקשיים שלי, כל ההחלטות שלי מאז, כל הנפילות וההצלחות ביום הזה שנעם נהרגה. 

אני נזכרת בבוקר הזה, שנודע לי. 

בערך ב6 בבוקר קיבלתי שיחת טלפון, והייתי במוקד ממש בסיומה של משמרת. בדיוק דיברתי עם הסייר ששאל אם לאסוף את המוקדנית שמחליפה אותי, ובדיוק התקשרתי אליה במקביל כדי לוודא, אז שלחתי הודעה שתכף אחזור אליו. 

סיימתי את תיאום ההגעה של המחליפה שלי והתקשרתי חזרה. 

"רות. נעם מתה."

"מה נעם מתה? אתה סתם עובד עליי. "

" לא רות, הלוואי והייתי עובד עלייך. נעם מתה"

"ההלוויה ב10 בבית עלמין צבאי משגב" 

 

החזקתי את עצמי עד שהמוקדנית באה, אספתי בינתיים את כל ספרי הפסיכומטרי שלי. שמתי את כולם בתיק. וחיכיתי לרגע שלא רציתי שיגיע. 

היא הגיעה, אני התחלתי לבכות. היא לא הבינה למה ואז אמרתי לה. ממש בקושי אמרתי לה. 

הסייר לקח אותי הביתה, הערתי את ההורים שלי ובכיתי לאבא. 

 

מה שאני זוכרת זה את ההתארגנות. אבא לקח אותי ועוד 3 חברים. 

אני זוכרת שהייתי שבורה באותו סוף שבוע. 

 

ואז הכל מתערבב. לא הלכתי לגילוי מצבה. כן הלכתי לשנה למותה. מאז לא הייתי שם. כל פעם דחיתי עם תירוץ אחר שאני לא זוכרת והוא לא חשוב. 

השנה אני חושבת שאני אלך. זה מחר. ואני לא אלך לבד. זה בטוח. 

 

אני מתגעגעת אליה. מדי פעם אני נתקלת בתמונות שלה שצילמתי. וזה קצת משמח אותי, שנשארה לי טיפה ממנה. 

 

נכתב על ידי אבולה , 1/8/2016 05:39   בקטגוריות החיים בבאר שבע, אוף, אופטימי, פסימי, צבא  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ועם הגעגוע.


לכל אחד יש חבר... שמת.

מה, לא?

 

אתמול במוקד צעקתי על כל לקוח שאיחל לי חג שמח אחרי שניתק.

היום התעוררתי בבוקר, חיכיתי לצפירה, ואחרי ראיתי את הסרט של ג'יימס בונד.

אני לא יודעת להתמודד.

 

 

http://www.izkor.gov.il/HalalView.aspx?id=518064

 

 

נכתב על ידי אבולה , 15/4/2013 18:29   בקטגוריות למות, תזכורת, צבא  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כמה עצב, איך הוא עוטף.


-את בקשר עוד עם מישהו מהחמ"ל?

-יש את נעם.. כלומר, הייתה נעם

-מה זאת אומרת הייתה?

-היא נהרגה בתאונת דרכים, ממש לא מזמן. ב3.8.

 לא ידעת?

-אני... לא היה לי מושג. אף אחד לא אמר לי.

 

 

אנשים שנהרגו- עוד נושא שלא צריך לדבר עליו בחתונות של חברים מהצבא.

נכתב על ידי אבולה , 18/10/2012 01:43   בקטגוריות לפנות בוקר, פסימי, צבא, תזכורת, מחשבות, למה?, אוף  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
14,886
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , סטודנטים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאבולה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אבולה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)