מחשבות על בור ללא תחתית

"אני לא יוצאת לשום מקום, אני צריכה לעשות את השיעורים שהביאו לי. לא להגרר מאחורה ולהשאיר אותם לתחילת השבוע"

זו המחשבה שליוותה אותי השבוע.

ולמרות שהיא ליוותה אותי, ובאמת לא יצאתי ועשיתי יותר מדי דברים(כמעט)- את השיעורים, לא עשיתי.

כלומר, עשיתי תרגיל אחד במלואו, ועוד חצי תרגיל. את החלק הקל שלו שלא דורש יותר מדי מחשבה. אבל יש לי עוד 3 טקסטים לקרוא, כששניים מהם באנגלית, ויש לי עוד מה לעשות.

כן, אני לוקחת את השבוע בשאננות יותר.

אני מתעוררת בבקרים, ולא בצהריים, שזו התקדמות. ביקיצה טבעית לרוב(!)

הבעיה היא שאני מרגישה תקועה יצירתית. לא מצליחה להוציא דברים מהראש, וזה תוקע לי את כל המחשבות.

מה לבשל, מה ללבוש, מה ללמוד.

אני מכינה רשימת קניות ושוכחת שיש לי אחת כשאני בחנות!

להתאפס!

אני צריכה להתאפס!

אני מרגישה כועסת

עצבנית

בא לי להיות ביצ'ית לכל הסובבים אותי

אני מרגישה עצובה ומתגעגעת

אני רוצה לבכות ולבכות ולנסות להוציא את זה מהמערכת שלי, למרות הידיעה שזה לא ייצא ממני לחלוטין.

אני רוצה לשכב על כר דשא, תחת קרני השמש, בלי להתבשל כמו שניצל דק מדי בתנור חם מדי.

אני רוצה שינערו לי את המיטה, ירעננו את הסדינים, ינפחו לי את הכריות וישכיבו אותי לישון.

אני מרגישה מרחפת 

ואני בהחלט מרגישה את הלב שלי דופק דופק דופק.

חצי שנה בלי ופתאום לקחתי אחד. בלי יותר מדי הכנה נפשית.

מחר אני אקח נוסף, וגם כן מחרתיים.

ברביעי אני אקח עוד אחד, ואולי אפילו בחמישי.

ואז ביום ראשון, אחרי שבוע בלי, אני אתחיל לקחת שוב.

ואולי בשבוע הזה, התחושה תהיה אחרת.

אולי בשבוע הזה הלב לא ידפוק ידפוק ידפוק.

הראש לא ירחף

והדמעות לא יחכו לי על הסף.

כן, התגובה שהבחור עכשיו הזכיר אותה לגמרי פתחה לי את הברז המנטאלי, אבל סוף סוף הברז נפתח.

אני צריכה לבכות קצת, להוציא קצת.

להתגעגע.

אני צריכה גם לישון.

כי הלילה לא ישנתי בכלל.

ועוד שעה.

[חוזרים ללימודים, חוזרים לריטלין. הגוף שלי בהחלט היה מופתע, אחרי הרבה זמן בלי. עכשיו החומר מתחיל לצאת מהמערכת שלי]

אני לא שרה, לא רוקדת.

לא מציירת ולא מפסלת.

לא מצלמת ולא מדביקה קולאז'ים.

אני לא יותר מדי יצירתית. יש לי רעיונות, אבל אני לרוב נכשלת בביצוע, או מגיעה לתוצאות חלקיות, בעיקר בגלל שאני מאבדת את המומנטום מהר.

הרעיון בורח ואני נשארת עם שפורפרת של צבע ומברשת רטובה ביד.

אבל לפעמים כן מצליח לי.

וגם התוצאות החלקיות האלה- לא כולם יודעים שאלו תוצאות חלקיות אז משבחים אותי על היצירתיות והעבודה.

עכשיו אני בפרוייקט חדש. כבר כמה שבועות שאני חושבת עליו, ואפילו קניתי חלק מהחומרים.

האינטרנט לא עוזר לי במיוחד בפיתוח הרעיון, כי יש לי משהו בראש שאני פשוט לא מוצאת באינטרנט, לא בצורה שאני רוצה לפחות.

עשיתי שליש מהדרך.

עכשיו אני צריכה לחשוב על דברים שנונים במקצת, שאנשים זרים יבינו ויהנו.

מחר(היום) מתחילים ללמוד!

שטפתי כלים, שטפתי את הרצפה במטבח. שטפתי את החלון בחדר, המראות בחדר ובמקלחת.

הכנתי שניצלים להמשך השבוע, כדי שאני אנצל את הזמן שלי לדברים אחרים מעבר לבישולים.

האינטרנט לא משתף מספיק פעולה כדי לצפות בסדרות אונליין, וזה נורא לא כיף לי.

מוקדם יותר הוא כן שיתף פעולה, כשהבחור היה כאן אפילו ראינו סרט בין לבין ותוך כדי הדברים שעשינו, אבל בערך מאז שהשותפה הגיעה הוא התחיל להקפיץ לי את התוכניות ולא הצלחתי לצפות ביותר מכמה דקות רצוץ.

את הבחור לא פגשתי הרבה זמן, וכל הזמן ייבשתי אותו, כי אני לא נהנית איתו כמו בהתחלה, כשחשבתי שנוכל לשפר ביצועים יחדיו. אז באמת התחמקתי ממנו קצת, עד שהיום בצהריים החשק שלי הגיע לשמיים, והוא אמר שהוא יהיה בבאר שבע מ2 בחדר כושר.

והוא מרגיש נהדר אחרי החדר כושר.

שלחתי לו הודעה ושאלתי אותו כמה זמן ייקח לו להגיע אליי. נתן צפי של חצי שעה פלוס מינוס.

היה כיף, אבל לא מספק.

אני צריכה למצוא מישהו אחר.

התעייפתי.

אני חושבת שהגיע הזמן ללכת לישון.

אני לא אלך לישון עדיין, אבל בהחלט הגיע הזמן.

נראה אם אני אצליח לקום מחר בזמן.