לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

מחשבות על בור ללא תחתית


נגיעות של קצת.

Avatarכינוי:  אבולה

בת: 35

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2014    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

9/2014

מחר, היום, מחרתיים, אתמול!


אני לחוצה

יכול להיות שאני אפילו מתרגשת!

 

מחר אני עוברת דירה.

 

אז אבא אמר שהוא יגיע לב"ש בסביבות 4-5-6, ואחי הקטן מגיע עם חבר, שיעזור להעביר אותי.

בעל הדירה חופר לי ורוצה לדעת מתי אני יוצאת מהדירה, כי אני האחרונה והוא רוצה להכניס לשם משפחה, שהחוזה שלהם נגמר מחר, והבעלים שלהם רוצים להכניס מישהו אחר כבר בראשון לאוקטובר.

כולם בשרשרת מעברים.

הבחורה שיוצאת מהדירה שאני נכנסת אליה מסתבר שהיום יצאה, ככה שאני לא בבעיה של לחץ כניסה. רק לחץ יציאה.

אז הכל בסדר, כי החוזה שלי עד מחר, בחצות! כמובן כי היום נגמר בחצות, לא שזה כתוב או משהו.

 

אז יש לי קצת פרפרים בבטן, ובא לי גם לפגוש אנשים.

הרבה זמן שלא פגשתי בלוגרים.

ובא לי!

 

אז תומר- בקרוב אני אעשה גיחה לירושלים(אוודא מולך שאתה שם בכלל:), ואיתי- איפה שלא תהה, אנחנו נפגש! בקרוב מאוד:)

אני אשמח לפגוש גם אנשים ואנשות חדשים וחדשות!

אנ צריכה להתערבב עם אנשים קצת. זה מזמן לא קרה.

 

 

נכתב על ידי אבולה , 30/9/2014 02:23   בקטגוריות החיים בבאר שבע, פילוסופיית סדינים  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ארגז ארגז, ועוד ארגז


מחר אני נוסעת להורים.

עם תיק עם כביסה(כמה זמן שזה לא קרה? נפלאות מכונת הכביסה), בגדים לחג, כל הטואלטיקה שאני צריכה לשבוע, והמחשב שלי.

רוב החפצים שלי ארוזים.

ארגזים ארגזים, ועדיין יש לי כל כך הרבה דברים כאן, שעוד לא ארזתי ואני לא יודעת איך אני אארוז.

נשאר לי ארגז אחד, ויש לי כל מיני שקיות שאני יכולה לשים בהן דברים. אבל יש לי תחושה שזה לא יספיק.

איך צברתי כל כך הרבה דברים?

 

אני אאסוף את כל הדברים שהצטברו על המיטה שלי, אולי אפילו אצליח לארוז אותם,

ואלך לישון.

נכתב על ידי אבולה , 23/9/2014 04:33   בקטגוריות החיים בבאר שבע  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בן עשרים ומשהו


עשרים וארבע

עשרים וחמש

עשרים ושש

עשרים ושבע

עשרים ושמונה

עשרים ותשע.

 

הייתי בטוחה שהוא בן עשרים וחמש.

אולי אולי עשרים ושש.

היה לו יום הולדת בחנוכה. אני זוכרת שקניתי נרות חנוכה ורציתי להשתמש בהם כנרות יום הולדת, אבל היו הפסקות חשמל ולא הצלחתי לאפות את העוגה כי התנור[טוסטר אובן] כל הזמן נכבה, יחד עם כל החשמל בבלוק.

 

לפני יומיים היינו בחדר שלו. הוא פרק את התיק מהבית, ואני ישבתי על הכיסא מחשב שלו ודיברתי ודיברתי ודיברתי.

ואז לא זוכרת בדיוק מה הלך שם, אבל הוא שלף את תעודת הזהות שלו מהארנק, והראה לי עם האצבע.

"הנה, 1985". ואני הייתי מבולבלת בצורה לא רגילה.

הייתי בטוחה שהוא עובד עליי, כמו שהוא מצליח לעבוד עליי בכל פעם מחדש.

לא מבינה מה ראיתי, חושבת ואומרת שאני כנראה לא יודעת לספור טוב, הרי אתה בן עשרים וחמש, או שאולי בן עשרים ושש.

אתה לא נולדת ב1985.

והוא ענה לי, "כן, בדצמבר אני אהיה בן עשרים ותשע"

 

כבר יומיים שאני חושבת על זה ולא מצליחה לתת לאסימון ליפול.

הוא לא מתנהג בכלל כבן עשרים ותשע.

הוא מתנהג כבן עשרים וחמש, אולי עשרים ושש.

 

אבל איך מתנהג ן עשרים ושש, או עשרים ושבע? איך עשרים ושמונה או תשע?

אחותי בת עשרים ושמונה. אני רואה איך היא מתנהגת.

היא עכשיו בסוף התואר השני שלה, חודש הבא היא אמורה לסיים שם. היא עשתה תואר ראשון, ובכלל, היא מתנהגת בצורה ממש לא ילדותית ומהנה כמו מישהי שאולי בת עשרים וחמש, או שש.

היא בת עשרים ושמונה.

 

אז איך הוא ככה?

ולמה זה כל כך מפריע לי?

 

אני רואה בלוגרים שבגיל שלהם רשום 27 או 28, או אפילו 29 ו-30.

ואני חושבת לעצמי שוואו, זה קצת קצת מבוגר.

נכון, אני בת עשרים וארבע, ועשרים ושבע זה לא כזה רחוק ממני.

זה בסך הכל שלוש שנים הבדל.

 

אז למה אני כל כך מבולבלת פתאום?

 

יש לי בראש מחשבות שכל כך זרות לי, בגוף יש תחושות שאני לא מכירה. 

סוג של בלבול שאני לא מזהה ונורא קשה לא להתמודד עם זה.

ומה יש להתמודד עם זה בכלל?

זה בסך הכל מספר

עוד שנה שחיית על כדור הארץ, פחות שנה.

 

 

אני בת עשרים וארבע ואפשר לומר שרק עכשיו אני מתחילה את התואר הראשון שלי.

 

אבל כולם עם מחשובת מקובעות שברגע שמסיימים עם הצבא הולכים לאוניברסיטה.

עושים תואר ראשון, בימינו מייד לאחר התואר הראשון תואר שני. תוך כדי התארים מוצאים עבודות בתחום או לא בתחום.

לא גרים עם ההורים. יוצאים לדרך עצמאית.

מתבגרים.

אבל למה להתבגר כל כך מהר?

לאן אנחנו רצים?

 

למה אני כל כך מבולבלת?

אני כל כך מבולבלת עכשיו.

נכתב על ידי אבולה , 21/9/2014 03:38   בקטגוריות החיים בבאר שבע, מתרוצץ בראש, לפנות בוקר  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

14,886
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , סטודנטים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאבולה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אבולה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)