כשעברתי את הטסט,חשבתי ש"הנה,הצרות נגמרו" נסבול את המלוה בשקט שלושה חודשים,ואז ניסע לבד,חלומות מתוקים על נסיעות לביקור חברים במרחבי הארץ,למפקאסטים ולמה לא,בפועל,הרישיון שלי מתברר,היה עילה להורים שלי,לגרום לי לאבד את העצבים שלי,להשתמש בי כנהג פרטי לפי רצונם החופשי,וכמובן,לזרוק את הזבל.
אז מה שהמדינה מאמינה שאני יכול לנהוג,ואחרי שלושה חודשים,סוף סוף,גם לבד, זה לא מה שאבא חושב,אבא חושב,שהנסיעות היחידות שאני יכול לעשות לבד,זה לביצפר,למה,כי שלושה חודשים נסעתי איתו את הדרך הזאת כמעט כל יום,אז הוא חושב שבגלל זה אני יכול לעשות את זה.
יש לי מפקאסט בחמישי,וההורים לא נוסעים לשום דבר ביום העצמאות,אמרתי,טוב נו,אז אפשר רכב, זה הגיוני נכון? שלושה חודשים נגמרו,אני כבר שבועים לתוך תקופת החוסר מלוה,אמורים לסמוך עלי,נכון?
כנראה שלהיגיון אין שום קשר לזה, "לא" אומר לא אבא,"אתה לא מוכן לנסוע בחושך" מה זאת אומרת אני לא מוכן לנסוע בחושך?אפשר לחשוב שלא נסעתי עד עכשיו בלילות,לעזאזל,הנסיעה הראשונה שלי במכונית הייתה לא סתם בחושך,אלא בגשם,והעברתי את חצי מתקופת המלוה שלי בנסיעה בגשמים ובכבישים חשוכים,והוא מקשקש לי שאני לא מוכן?לאימון ברמות אני יכול לנסוע בחושך,כי לרמות אני מכיר את הדרך,ואפשר לחשוב שמרוב נסיעות למרכז אני אשכח איך לנסוע מעבר למודיעין
היינו היום באירוע משפחתי,אירוע משפחתי אצל רוסים כולל 3 אלמנטים עיקריים,אלכוהול,בשר ועצים,אז כמו כל משפחה רוסית טובה,נסענו לאיזה יער,התחלנו לשתות ולאכול בשר,בעוד אמא ואבא מוזגים עוד ועוד אלכוהול לגרון שלהם,הם מודיעים בגאוה "כן,מיכאל נוהג" בטח שמיכאל נוהג, מיכאל הוא הנהג הפרטי שלנו,אמא רוצה ללכת למשתלה ולאבא אין זין לנסוע איתה,או! למיכאל יש רישיון,בואו נשלח אותו להתבשל במכונית ולשמוע את אמא שלו שנותנת לו עצות נהיגה,תודה אמא,העצה האחרונה שהיא נתנה לי הייתה "תפחד מהכביש" כן,זה אמור לעזור,אני אנהג כמוך,עם אף צמוד להגה ובמהירות של 5 קמ"ש אה וכמובן,בלי יכולת העברת הילוכים,כן,זה תורם למצב הרוח אמא,באמת.
"זה לא שסתם הוצאת רישיון,הנה,אם לא היה לך רישיון לא היית יכול להסיע את הרכב לכניסה לישוב" שיאו! כאילו,ואו אמא,תודה את נותנת לי לנסוע 10 מטר לבד?אני פשוט בשוק,איזה כיף זה! לא יאומן,אני עוד שניה משתין מהתרגשות.
ההורים שלי תמיד מדברים איתי על שאיפות בחיים,זה מצחיק,הם אומרים,תלמד לעבוד בחרא,ואז לא תצטרך לעשות את זה בעתיד,וכל מה שאני יכול לחשוב עליו כשאני מסתכל על שניהם,זה שמי שלומד לעבוד בחרא,תמיד יעבוד בחרא. כי הוא לא יודע לעבוד עם דברים אחרים,אז אולי כדאי לי להיות זבלן,שמעתי שהם מרויחים הרבה,והם עושים בדיוק מה שאני עושה,לוקחים זבל,ומסיעים אותו למזבלה,יש לי עתיד,האה?
הדיכוי רצונות האלו פשוט משגע אוית,וזה היה אחרי שיחה עם אבא אתמול,כשהוא עוד היה נחמד בנוגע לרכב,אז הוא אמר שכל אחד מאיתנו צריך לעשות את הויתורים שלו,נהדר,אני יודע מה זה ויתורים בשבילי,זה לא לקבל רכב בכלל בלי הורים,ויתורים מצד אבא,אה כן,זה אחרי שהוא חוזר מעבודה ולא צריך את הרכב אז הוא יוכל להואיל בטובו לתת לי לנסוע לאימון בימי שני,וגם זה לא.
"זה לא המכונית שלנו" אה כן,התירוץ הידוע של אבא בנוגע לעובדה שזה רכב של העבודה,אז מה שרק אבא נוסע בו,זה מפעל של 4 אנשים ו,או כן,הבוס אישר לו לעשות על הרכב ביטוח של נהר חדש,אם זה לא מספיק סימנים לזה שמותר לי לנסוע,מה עוד?
הוא יודע איך אני נוהג,אני גם למדתי לנהוג ממנו,אין לי שאיפות לנסוע על 150 קילומטר לשעה,אפילו לא 120, אני מסתפק ב90,נהגים זהירים זה אנחנו,אבל לא,הוא לא יתן לי רכב,כי אני מה?
אז למה הוצאתי רישיון?
בשביל להיות נהג פרטי כדי שההורים שלי יוכלו לשתות?
כדי שאמא תוכל לספר בגאוה שיש לי רישיון,אז מה שאני לא משתמש בו,אני בן של אמא מוכשר עם רישיון?
או אולי הוצאתי אותו בשביל להיות זבלן?
אבא לא רוצה להביא לי רכב והרישיון שלי הוא רק קישוט,סבבה,אני אתחיל לתפוס טרמפים,בשביל להגיע למקום כלשהוא ב10 בערב אני אצא בעשר בבוקר,אולי ככה ההורים שלי יחליטו שמגיע לי לקחת רכב,זה לא שהם צריכים אותו,זה לא שאני מבקש רכב צמוד לנסוע ולחזור איתו כל יום מביצפר,מה ביקשתי?לפגוש חברים בירושלים בערב? לנסוע למפקאסט ביום שהוא לא משתמש ברכב? לנסוע בערב לרוקי ולחזור בשביל למנוע מעצמי את הסיוט שבלהעביר יום שלם בדרכים?
לא בקשות גדולות מדי,לא מונעות מההורים שלי אף לא אחת מהנסיעות שהם רוצים לעשות, הנה,עשיתי את הויתורים שלי,
למה שהם לא יוכלו לעשות את הויתורים שלהם?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: