"אנחנו לעולם לא נהיה ביחד,נכון?"
"נכון"
"למה לא?"
"כי אני אוהבת את מערכת היחסים בינינו כמו שהיא."
זה כואב,זה נכאב,אבל בסוף זה ישתחרר.
היה טוב לדבר.היה נחוץ,נמאס לי להחזיק את כל זה בפנים,אז דיברתי,שלחתי את לחמי על פני המים,וכנראה שבבוא הימים הוא יחזור אלי.
המשיכה שלי אליה לא תיעלם,היא לא יכולה להיעלם,לא כל עוד היא נראית כל כך טוב.
האהבה שלי אליה,והדאגה שלי כלפיה,גם לא תיעלם,אי אפשר להיות בכזה קשר עם בנאדם ופשוט לשכוח הכל ברגע.
הרגשות שלי כלפיה,הם לא מוגדרים,פחות או יותר כמו הרגשות שלי לשאר בנות המין היפה. "את מייצגת כל מה שאני לא יכול להשיג"
יכול להיות שזה נכון,אבל אני צריך להמשיך להאמין שאני יכול להשיג כל מה שאני רוצה,אנחנו בלתי מנוצחים,לא?
אבל זה היה משחרר,ונכון,והרגיש במקום.
תקופה חדשה מתקרבת,וזאת הולכת להיות תקופה טובה,תאחלו בהצלחה.
(מוזר,או שלא כל כך,שכל הפוסטים שלי בזמן האחרון עוסקים בנשים,כמו שאומר המשפט הידוע,אי אפשר איתן,ואי אפשר בלעדיהן,או כמו שאמרתי לאיזה בחור שובניסט מצחיק שלקח אותי טרמפ,אי אפשר עם המכוערות,ואי אפשר בלי היפות.)
אני אוהב אתכן,מריר מתוק.
ובנימה אופטימית זאת.
מיקי, "זה בעיה כשכל הידידות שלך כוסיות",(ע"ר)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: