אחרי שאמא עשתה לי עוד פעם שואה על הראש.נכנסתי למקלחת
בעוד המים ההולכים והנגמרים במהירות שוטפים אותי ואני מנסה לחוש את שזרימה המים החמים על הראש,מורידות שאריות שיער,לכלוך ומחשבות,נגהה עלי ההבנה שהשתנתי(זה נשמע כאילו השתנתי,אז לא,לא ביצעתי פעולת שתן,,אלא מהמילה שינוי-כמו המפלגה המפורקת),השתנתי מכל כך הרבה בחינות
כמובן שהייתי מודע לזה עוד קודם,השינוי הזה לא בא ככה סתם,אבל פתאום,בעוד המים זורמים דרכי לכיון הניקוז עצם השינוי פגע בי.
אלוהים יודע איך,למה כמה ואיפה,
אבל אני שונה,אני קל יותר,אני אוהב יותר ושונא פחות.
אני שקט יותר עם עצמי,ופחות רועש עם הסביבה,אם כי,הסביבה היא זאת שעושה מסביבי את הרעש.
אני חכם יותר ממה שהייתי פעם,גם מבחינת ידע,וגם מבחינת יכולת הבנה.
אני מזדהה,עם תחושות,עם רגשות,עם רצונות ויצרים,דברים כאלו לא היו קיימים פעם,כשהייתי סגור בקונכיית היישוב בלי לראות עולם,נתון תמידית תחת השפעות של מתנחלים ימניים קיצוניים,הורים מושפעי חינוך קומוניסטי,ולא הרבה מעבר,תפיסת עולם שונה,מחשבות שונות,רצונות שונים
ככל שגדלתי,התחלתי להכיר אנשים,לראות את העולם מנקודת ראות שונה,לא רק ימני קיצוני,עכשיו יש גם שמאל קיצוני,ושמאל,ואנשים,לראות את העולם בעיינים חומות,ירוקות,כחול שונה משלי,כל אלו נתנו את אותותיהם בי.
השינוי הזה החל מזמן,אבל חשבתי עליו ככה פתאום,והוא שינוי נכון,הוא שינוי טוב.
"ואלו הם חיינו בזמן האחרון,יכול להיות יותר טוב יכול לבוא אסון,ערב טוב יאוש ולילה טוב תקוה,מי הבא בתור ומי בתור הבא.."
פוליקר בא בטוב עם גלגלצ.
אני מנסה להעביר במילים את השינוי הזה,את המשמעות של השינוי הזה,רובכם מכירים אותי אחרי שכבר השתנתי,אבל אתם גם מכירים אותי עם התפתחות השינוי הזה
מהתלהבות מטופשת לפיכחות
מאידאלים טיפשיים לעקרונות מוצקים.
כל זה ביחד,ליצור את מיקי.
מיכאל הלך ולא ישוב,בעצם,הוא תמיד יהיה פה,הצד השני של המטבע הזאת שנקראת אני.
מיקי הוא שלם יותר,עוד קצת ויהיה שלם לחלוטין,וזה טוב,כי הוא טוב יותר,הוא לא שונא שנאה עיוורת סתם,או לא מאמין בפתרונות אבסלוטים,והוא לא רואה את העול בשחור לבן,כמו שראה אותו מיכאל.
אני חושב שזהו לביינתים,זה היה חשוב.
דבר נוסף,שהוא חשוב לא פחות,ובגלל אנשים מסוימים אני רוצה להגיד את זה.
אני לא יכול להיות רע לנשים.אני לא מסוגל,מתוך בחירה לגרום לאישה לסבול,המחשבה על זה שמישהי סובלת בגללי עושה לי רע.
אני מאמין שמעולם לא התנהגתי לאישה ברוע לב טהור בלי סיבה,ואם התנהגתי אליה ברוע מסיבה מסוימת,אז הוא לא היה רוע מלא.
אני מ"הבחורים הטובים" תמיד אמרתי את זה,ואומר לנצח,אני פה בשביל כל אחת(וגם אחד,מתברר) שחשוב לי,שאכפת לי,שנגע בי ואני נגעתי בו.
זה עוד צורה של שינוי,אני אוהב.אני אוהב ואני דואג ואכפת לי ואני לא רוצה שלאף אחת מכן יקרה משהו רע.
ואם יקרה משהו רע,אז אני אהיה שם בשביל לעזור,ואם מישהו יתאכזר אליכן אני אהיה שם עם מחבט בשביל להרוס לו את הגפיים במכות.
אל תגרמו לעצמכן לסבול.
זה מעציב אתכן
זה מעציב אותי.
וזה נראה,לעיתים קרובות מדי,שכמעט אף פעם אין לי מה לעשות בנידון.
ואני לא רגיל להיות בלי יכולת לעזור.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: