"...אז איך זה להיות בן 19?..."
"בדיוק כמו להיות בן 18,רק הרבה יותר חם."
אני חושב שזה אחת התשובות המוצלחות ביותר שהיו לי.
קמתי ביום חמישי,והיה חם,ולאורך כל היום,הדבר היחיד שהפריע למצב רוח שלי,היה העובדה שהיה חם,כמה חם,חם כמו במשרפה,חם כמו שואה,חם כמו מוות.
אני שונא את הקיץ,אני בנאדם של קור, תנו לי מינוסים ואני אהיה שמח,אבל החום הזה,אאררגג,אפשר למות.
פגשתי לאורך היום הרבה אנשים שרציתי לראות וידעתי שלא יהיה לי זמן לראות אותם בהמשך,אחרי שדאגתי למילוי חובות חברתיות,נסעתי הביתה,להתרעננות,כי חם.
(אזהרה,הולך להיות מצוין פה הרבה שהיה ממש חם בסופשבוע)
לקחתי רכב ונסעתי למתן,ובזמן שחיכינו איזה שעה ומשהו עד שהוא הגיע והדליק את המזגן,כי אנחנו לא מצאנו את השלט,אז מתנו מחום.
יום חמישי היה מגניב,כתבתי על זה כבר אתמול,אז אין צורך לחזור.
אז נריץ מהר לרוקי,שהיה מושי מושלם,לפני זה פגשתי את אלינור,ל..נסיעה קצרה,אפשר לקרוא לזה ככה.
אספנו חולונים ונסעתי לרוקי,הופעת יומולדת עם הקאסט שאני הכי אוהב בעולם(אחרינו,כמובן)
שהחברים הכי טובים שלי מופיעים בו,בהופעה שאני עזרתי להם להתכונן אליה,ואני ידעתי טוב מאוד איזה תהליכים וקשיים עברו עליהם בשביל להגיע לרמת המצוינות שהם הגיעו אליה אתמול,צרחתי את הגרון ואת הנשמה שלי החוצה,והיה לי כיף כמו שלא היה לי מזה שנים,והיה כל כך מגניב.
ישנתי בסביבות הארבע וחצי חמש שעות,קמתי לאירועים משפחתיים שנחגגו בשבילי
איך שהמשפחה הגיעה,גם המיגרנה הגיעה גם כן,ואיך שהם עזבו,אז הכאב ראש נעלם.
אין לי כוח לזה,והנה עכשיו,הכיף הזה יוצא מהעורקים,לדעת שמחר אני רואה את ברק המקולל הזה פשוט הורס כל יכולת מחשבה טובה,זה לא אנושי,פשוט לא אנושי לעשות לנו את זה.תמיד לקראת ימי ראשון אני שוקל לפרוש,מעניין למה.
בדרכי להפיכה לכוסון על אפילו יותר ממה שאני עכשיו,התחלתי לפני שבועים ללכת לחדר כושר על בסיס יומי,4 ימים בשבוע,בגלל שבחמשוש אני בבית,אז לעבוד על קבוצות השרירים השונות מדי יום.
עכשיו,אני הולך להוסיף לתפריט גם ריצות\הליכות ארוכות של לפחות חצי שעה מדי יום
כפיפות בטן,מדי יום.
ולדאוג לאכילה נכונה יותר,לפחות בזמן שאני בבסיס.
בתחומים אחרים,אני אתחיל השבוע לחזור להתרגל לעדשות,הגיע הזמן שאני אטפל בזה כמו שצריך
בנוסף,בערך באמצע שנה שעברה,הפסקתי להשתמש בבושם,כי הבושם הנוכחי שלי לאותה תקופה נגמר,ואני רציתי את הבושם האהוב עלי,אבל לא הייתי מוכן אליו,ובכן,יש דברים שגדלים אליהם,וגם לזה גדלתי,אני מניח,ככה שבשבוע הבא כשאני אחזור מהבסיס,אני אקנה בכספי היומולדת שלי את הhugo dark blue הותיק שלי.
בנוסף,אוזניות,של סוני,או,אם אני אמצא,אז של פנסוניק,לאיכות מובטחת,שלפחות כשאני אתחיל לרוץ,אז אני אוכל לעשות את זה לצלילי פינק פלויד.
ומשקפי שמש,אבל זה אחרי התרגלות לעדשות.
עד כאן עידכון ה"איך תהפוך לכוסית על,עד סוף הלימודים"
ואהמ.זהו,המוח שלי מרוקן,ואין לי כוח לכלום.
אבל התשה טובה,וכל זה היה נחוץ לי.
תודה לכולכם.
לילה טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: