אז נכון שנאי אוהבת להתלונן ורואים את זה בבלוג, והבלוג במיוחד הוא מקום שנאי מתלוננת הרבה. וזאת המטרה אז זה בסדר.
ועוד פוסט של התלוננות.
יש תשיר של אבי גואטה ויניב שמספר אל מישהי שלא רצתה מישהו והתחרטה, דיי דומה לסיפור עם ההוא.
(תזכורת קטנה מיזה "ההוא" היום הוא כבר בכיתה י'א , אבל שהוא היה בט' אני הייתי בז' אהבתי אותו עד היום, רוב ה]פוסטים פה אליו, הוא יודע וזה סיפור מאוד מאוד מסובך)
בחזרה לשיר, אני ממש מתחברת אליו הוא ממש נכון פשוט כל מילה שהשיר אומר, זה רק מכניס אותי יותר לחשוב אלי להבין מה הפסדתי אבל מה הרוחתי, לא להיות עם האופי החרא שלו אבל להפסיד את האהבה הכי גדולה שלי בחייםץ. למרות שגם נשיקה איתו הספיק ויותר.
חבר שלי ואני נפרדנו סופית, באמת סופית. הוא לא רוצה לשמוע ממני לא לדבר איתי לא כלום כדי לשכוח אותי ולא לאוהב אותי, כל זה קרה בשישי.
אמת שדי נמאס כבר , לא אהבתי אותו כמו פעם לא היה כייף כמו פעם וזה פשוט לא כמו פעם.
יש מישהו דיי חדש ישן, שהיה איתו משהו הרבה זמן אבל לא ממשהו את זה, חבל הא? אקיצר זה מתחזק, ובטיול שנתי שהיה לנו (אני יםרט למתה) ביום רביעי חמישי שבוע שעבר זה רק היה בננו יותר, לא עשינו כלום כי היה לי חבר, אבל היינו ביחד ודיבנרו וכל זה ואחרי זה הוא ידבר עם חברים שלו אלי (פאדיחות ^^") ואני דיבתרי עם חברות שלי אליו.
אז אין מה לעשות אהבה תמיד נשארת אהבה ואניא והבבת תהוא .
החלטתי לדבר עם ההוא להגיד לו שנאי חייבת לנתק איתו קשר. כמו שחבר לשי אמר לי.
למרות שלא היינו בקשר כזה טוב, ההוא ואני לא באותו בזמן, היינו שנה אחת וזהו. עכשיו הוא בתיכון ואני בחטיבה ודיי לא נפגשים,פעם בשבועים חודש ככה, אבל אני הרבה שומעת אותו עובר בשכונה או מתחבר למסן במקושרים וכאלה.כל פעם כזאת לראות אותו או לשמוע זה עושה משהו כמו שזהיעשה משהו לחבר שלי לשעבר.
טיול שנתי.
היה כייף, לא היה משהו מיוחד אבל היה פשוט כיייף D:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
