Welcome to my life

אז נכון שנאי אוהבת להתלונן ורואים את זה בבלוג, והבלוג במיוחד הוא מקום שנאי מתלוננת הרבה. וזאת המטרה אז זה בסדר.

ועוד פוסט של התלוננות.

יש תשיר של אבי גואטה ויניב שמספר אל מישהי שלא רצתה מישהו והתחרטה, דיי דומה לסיפור עם ההוא.

(תזכורת קטנה מיזה "ההוא" היום הוא כבר בכיתה י'א , אבל שהוא היה בט' אני הייתי בז' אהבתי אותו עד היום, רוב ה]פוסטים פה אליו, הוא יודע וזה סיפור מאוד מאוד מסובך)

בחזרה לשיר, אני ממש מתחברת אליו הוא ממש נכון פשוט כל מילה שהשיר אומר, זה רק מכניס אותי יותר לחשוב אלי להבין מה הפסדתי אבל מה הרוחתי, לא להיות עם האופי החרא שלו אבל להפסיד את האהבה הכי גדולה שלי בחייםץ. למרות שגם נשיקה איתו הספיק ויותר.

חבר שלי ואני נפרדנו סופית, באמת סופית. הוא לא רוצה לשמוע ממני לא לדבר איתי לא כלום כדי לשכוח אותי ולא לאוהב אותי, כל זה קרה בשישי.

אמת שדי נמאס כבר , לא אהבתי אותו כמו פעם לא היה כייף כמו פעם וזה פשוט לא כמו פעם.

יש מישהו דיי חדש ישן, שהיה איתו משהו הרבה זמן אבל לא ממשהו את זה, חבל הא? אקיצר זה מתחזק, ובטיול שנתי שהיה לנו (אני יםרט למתה) ביום רביעי חמישי שבוע שעבר זה רק היה בננו יותר, לא עשינו כלום כי היה לי חבר, אבל היינו ביחד ודיבנרו וכל זה ואחרי זה הוא ידבר עם חברים שלו אלי (פאדיחות ^^") ואני דיבתרי עם חברות שלי אליו.

אז אין מה לעשות אהבה תמיד נשארת אהבה ואניא והבבת תהוא .

החלטתי לדבר עם ההוא להגיד לו שנאי חייבת לנתק איתו קשר. כמו שחבר לשי אמר לי.

למרות שלא היינו בקשר כזה טוב, ההוא ואני לא באותו בזמן, היינו שנה אחת וזהו. עכשיו הוא בתיכון ואני בחטיבה ודיי לא נפגשים,פעם בשבועים חודש ככה, אבל אני הרבה שומעת אותו עובר בשכונה או מתחבר למסן במקושרים וכאלה.כל פעם כזאת לראות אותו או לשמוע זה עושה משהו כמו שזהיעשה משהו לחבר שלי לשעבר.

טיול שנתי.

היה כייף, לא היה משהו מיוחד אבל היה פשוט כיייף D:

יש אחד חדש ובחדש לא מרשה להיות כמו פעם.

שום דבר לא קרה עוד ף רק התחיל ואפשר עוד לעצור את זה.

בלי שוב לקחת סיגריה או לצאת מהשיעורים ולא שוב להכשל במשחנים ולא שוב...

מעשיו נגמר התקופה החרא ומתחיל תקופה אחרת , לא קוראת לא טובה או רעה - פשוט אחרת.

בלי דיכאון ובלי להסתבך יותר מידי.

*טיול שנתי עדו שבוע, יהיה טוב.:

אם אין לכם תגובות מועילות או תגיבו "אני שמח שאת מתחילה תקופה חדשה ויהיה לך טוב.." וכל החארות האלה.. אל תגיבו.

זה קרה, אף אחד לא עצר את זה..

פשוט הכל התפרק, הכל יצא והידרדרות החלה...

זה התחיל בסיגריה אחרי מסיבה, המשיך ב"השתרללות" המשיך בריבים עם חברות עם ידידים עם חבר וארי זה להיפרדות.

זה המשיך ליותר כעס עם ההורים, עם החברים, עם כולם אבל בלימודים זה לא פגע, עוד לא לפחות.

אחרי מסיבה (שאמא לא ידע אלה בכלל וחשבה שאני אצל חברה) לקחתי סיגריה, זה היה מגעיל ולא טעים אבל עשה משהו מין הסתם. זה המשיך בפרדה מהחבר עקב מעשים (כתוב באחת הפוסטים הקודמים) אבל דווקא המשכנו קשר, נפגשנו מדי פעם לאיטים קרובות יחסית ואםילו חשבנו אל לחזור, אבל לא. והיום אפילו רבנו.

המשיך בריב עם ידיד ועוד ידיד ואחרי עם ההוא (שמוזכר בכל פוסט שני בבלוג) המשיך לריב עם חברה הכי טובה ועם עוד אחת ועוד.. קירוב לחברות שלא ממש במצב טוב , קירוב עם עוד ועוד בנים מי'א ..

טיול של ז' (יצאתי מדריכה) עישנתי עם ילדה אחת ממהשיכבה שלי, אחרי זה הלכתי לקוקי (קרן - חברה ממש טובה שלי תקופה ארוכה) ישר אמרתי לה שעישנתי היא הביאה לי כאפה חזקה לאלה וישר הלכנו לישחה של שעה וחצי, בכיתי כלכך הרבה סיפרתי לה הכל, הכל פשוט יצא אחוצה לא יכלתי להפסיק רק המשכתי וסיפרתי אל ההורים אל אבא שאין קשר טוב איתו אל אמא אל הלימודים אל בנים בנות ריבים שתיה סיגריות. וזהו. בכי המון בכי, היא הלב שלי הילדה הזאת הבנאדם הזה. פתחה לי את העינים .

שיחה אחת השפיעה כמו שעות עם פסיכולוגית או כל גוף אחר, הרגשתי טוב ואני כלכך מודה לה אל זה.

וזה אולי עוד מקום להודות לה ולהגיד , תודה. 3>

היא אמרה משפט שבחיים לא אמרו לי שפה הדמאות יצאו, היא אמרה לי שאני יותר בוגרת מהמון אנשים בגיל שלנו..." בחיים חוץ מגורם מבוגר פסיכולוגית הורים , לא אמרלי משהו כזה. משהו נכון סופסוף מישהו מבין את זה ואומר לי בכנות.

והיום הציאו לי ללכת למחששה בלי היסוס עניתי "אני לא הולכת זה יגרום לי לרצות.." והלכתי להפגש עם זה שהיה חבר שלי

אחרי שפגשנו ורבנו הלכתי הביתה. היה לי שיעור פרטי כי יש מבחן מחר.

אחרי זה הלכתי לבדיקות לב, יש חשש לבעיות .. מרוב הלחץ ואותו היום שרק פתח יותתר את העינים, שהיה לי קשה לנשום שהבנתי מה קורה.. אותו הלחץ בבית עם השיפוצים עם השינוי חברות משפחה הכל..

הפסקתי עם הרטלין חזרתי לאכול (אכלתי לפני! פשוט בבצפר לא אכלתי וזה לא טוב) ומחר אני לוקחת שוב רטלין למבחן לראות מה קורה. הכל מבולבל, שינוי מתחיל...

ואני מדגישה שוב את אותו שיר "Welcome to My Life" של simple plan .

אותם מילים שעושות משהו..

3>