the suicide woman

במה להתחיל?

חזרתי לפנימייה ביום רביעי שעבר.., לפני שבוע ויומיים.

הייתי אמורה להישאר עוד שבת.. אבל אני לא רציתי אז ביקשתי יפה לצאת.

~בא לי להיות בבית.~

חתכתי את עצמי ביום שני,

היום בבוקר פתחתי את החתך. הייתי המצוקה.

וכמה שזה ישמע שטחי, גנבו לי מכנסיים חדשות שבפנים היו הסיגריות שלי ועוד כה דברים...

הרגשתי רע, בגלל זה, ולא אני לא מתביישת בזה.

כי יש בזה משהו הרבה יותר עמוק מזה.

דודה שלי זאת שאני חיה איתה ועם כל משפחתה קנתה לי את המכנס, ואני לא רוצה לאכזב אותה, והרגשתי אשמה שגנבו לי את זה.

אז חתכתי. כמו תמיד...

חוץ מזה.. יש לי דלקת גרון.

ולא סתם, גם הדבקתי את חבר שלי.

כל פעם שאני בולעת זה פשוט סבל!

החבר שלי גם יצא מהפנימיה השבת למרות שהוא אמור להישאר,

כי אם אני לא שם. הוא די לבד והוא מעדיף להיות בבית ולדבר איתי במסן.

שום דבר לא מעודד אותי בשנה החדשה הזאת.

הכל חרא!

הכל בולשיט!

שומדבר לא ישתפר.

יש רגעים כאלה, כמו עכשיו שזה מה שאני מרגישה.

אבל נקווה לטוב.

לא כתבתי שיר למשך תקופה ארוכה מאוד..

כמעט כל החופש.

אני- שהייתי כותבת שירים כמעט בכל יום, מלחינה, מנגנת.

כבר לא עושה את זה.

זה חסר לי.

מקווה לשרוד.

נוני.