קודם כל נשמות שלי,סליחה אל הבלבול שיצרתי
אך הכל בסדר עכשו.
אוהבת אתכן הכי בעולם
סוכות זה חג מעצבן!
כל העולם בבית לא ניתן לקיא לא ניתן לצום
זה סיוט
היה לי תכנון לצום מיום שבת בצהרים עד יום שני בבוקר צום 40שעות
אך בהפתעה אמא שלי נזכרה "לחלות" וחזרה הביתה מוקדם
והרסה לי את כל התכנון
בגללה שברתי את הצום אחרי 25שעות בגללה לא צמתי 40שעות
בגללה אני מרגישה עכשו רע מלוכלת מלאה שמנה מפוחדת נפוחה
מה היא נזכרה לחזור מוקדם פתאום מה?אלק לא הרגישה טוב רק שהיא ניקתה את כל הבית
לזה כן יש כח?שקרנית צבועה
רציתי שיהיה לי לפחות את הצום ירידה במשקל וכך אהיה רגועה בחג המסריח הזה
הרגשתי כ"כ רע כ"כ מגעיל מטונפת וכשעה אחרי שאכלתי צהרים
אמרתי לאמא שלי שאני רוצה
לתקלח כי אני מזיעה ונצלתי את זה וגרמתי לעצמי לקיא.
הקאתי הכל.
אבל עדין הרגשתי מגעיל ומטונפת לא הרגשתי קרקורים לא הרגשתי רעב אחרי ההקאה לא היתה התחושה הטובה
לא היתה לי תחושה הריקנות לא היתה לי תחושת השריפה בבטן לא הרגשתי ריקנות
הרגשתי מלאה נפוחה מטונפת חסרת שליטה מלוכלת נפוחה
אך הידיעה שלפחות הקאתי והוצאתי תאוכל הרגיעה אותי מעט
אבל הרגשתי רע אם עצמי
אך זה היה ביום ראשון לפחות היה לי את הנחמה שהקאתי
אבל עכשו החג עצמו הולך לי גרוע!
אין לי דרך לתחמק מהארוחות בוקר וצהרים אין לי איך לזרוק את אוכל
אמא כל דקה נכנסת לבדוק שאני אוכלת מה קרה לה פתאום שהיא עוקבת אחרי?מה יש לה?ממתי אכפת לה ממני כ"כ?
ולגרום לעצמי להקיא אין לי אפשרות כי זה יהיה חשוד ששוב אני ארצה לתקלח מיד אחרי ארוחת צהרים אני מפחדת שיגלו את המקום היחידי שבו
אני כן מסוגלת להקיא אפילו אם כל העולם בבית
ואם אקיא בערב?מה כבר יצא לי?הכל כבר ישרף ולא יהיה לי מה לקיא
אני לא יכלה יותר שיבוא כבר מחר ושכולם ילכו לעבודה כבר אני שונאת חגים שונאת הכל!
אין לי כח לזה יותר אין לי כח לכל האוכל שאני נאלצת לאכול בגלל אמא שלי אין לי כח!
אין לי כח לחג הזה אין לי כח למלאות הזו
אני רוצה את הריקנות
אני לא רוצה לשמין לא רוצה אני לא רוצה שיהרס כל הדרך שבניתי בבקשה ה' אל תיתן שזה יהרס לי תעזור לי
ה' תעזור לי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
