התפצלה לה הדרך
אחרי 3חודשים יחד זה נגמר
בובה ואני התפצלנו
אני החלטתי לסים אם זה
אחרי שהשבירה
אני לא אותה אדם אני שונה
מבחינת הכל
אני רק אפגע ועדיף שאזכר כאדם טב שעזר ולא כילדה מאכזבת
חלשה שנשברה בקלות
אני דעת שבלעדי יהיה לה טב
יהיה נחת לא נטל
אם הינו ממשיכים זה היה נגמר רע אז עדיף לפרוש בשיא
עדיף לברוח לפני שאפגע בה
לפני שאאכזב
בובה
אנצחך בלבי כל חי
יום ב 25/8 היתי אצל הפסכולוגית שהיא הרכזת שממינת כל חולה לפי מצבו
היתי אצלה שנה שעברה שכבר היתי בתוך זה היא היתה הפסכולוגית ה1 שהיתי אצלה
שנכנסתי לזה
ההסטוריה של שנה שעברה הכל היה רשום במחשב כולל האבחנות והכל שאבחנה אותי הפסכולוגית ברחובות והפסכאטרית
אני בהיות ילדה סקרנית הצצתי מהצד במחשב וראיתי שבכל במכתבים/סכומי ביקור כתוב
אבחנה:anorexia nervosos
אהיה כנה זה שימח אותי הרגשתי טיפה גאוה
אני דעת שזה לא סיבה לגאוה
אך אני שכל חי היתי ילדה שמנה זה מן הישג בשבילי שסופסוף אחר 13שנה שהיתי שמנה
אני רזה
ספרתי לפסכולוגית אל הטקסים שיש לי וספרתי לה כל מה שקרה אחרי הפעם האחרונה שהיתי ביחידה לה"א ברחובות
ספרתי לה הכל
אל הטקסים הלקס הקאות הכל כל מה שקרה פעם 1 בחי היתי כנה בנגוד שנה שעברה שהיתי ממציאה ספורים
מהחלל וסרבתי לשתף פעולה
הודתי שאני ממשיכה לקיא אחר תק' שהפסקתי הודתי בפניה שחזרתי לעצמי לגרום לקיא
ספרתי הכל
דבר 1 שהיא שאלה אחרי זה זה למה הפסקתי תטפול ביחידה או יותר נכון למה לא התחלתי בקושי היתי שם חודש
אמא שלי אמרה"היא לא רצתה" והחלה לתת תרוצים של בעיה כלכלית
זה הרג אותי כמה שאמא שלי לא מודעת
רואים שהיא מתבישת בזה שאני כך
הפסכולוגית(קוראים לה חלי שניר)אמרה שהטקסים שאני סובלת
נקראים
ocd
טורדנות כפייתית, או הפרעה טורדנית-כפייתית (לעתים בגרסה הלועזית: הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית, באנגלית: Obsessive-compulsive disorder, בר"ת: OCD) היא הפרעה נפשית המסווגת כהפרעת חרדה. היא מתאפיינת במחשבות פולשניות וטורדניות, וכן בביצוע פעולות טקסיות שוב ושוב במטרה לגרש את המחשבות או חרדות בלתי רציונליות אחרות. הסובלים מהמחלה מדווחים כי המחשבות הטורדניות גורמות להם חרדה, אך הם מסוגלים רק בקושי להסיח את הדעת מהן. הפעולות הטקסיות מפחיתות את החרדה, אולם לזמן קצר, והן גורמות סבל וטרחה כשלעצמן. הימנעות מהפעולות הטקסיות מעצימה מאוד את תחושת החרדה ומעלה דיכאון.
השם בשפה האנגלית של הפרעה זו Obsessive Compulsive Disorder, ידוע גם בראשי התיבות OCD. שם זה מתורגם לעברית באופן רשמי כ"הפרעה טֵירדונית כפייתית" ("טירדון" הוא התרגום הרשמי ל"אובססיה"), אולם בציבור מקובל הרבה יותר השם "טורדנות כפייתית"
.לעתים הקשר בין החרדה לבין המעשה שבעקבותיה הוא קשר שנראה כמו אמונה תפלה. למשל, אדם עלול לחשוב שהוא יצליח בראיון עבודה רק אם לאורך כל הדרך אליו יקפיד שלא לפסוע על המרווח שבין המרצפות. אם בטעות תגע רגלו במקום האסור, ישוב על אחוריו ויעשה את אותם צעדים שוב.
האדם הסובל מההפרעה ברוב המקרים מודע לחלוטין לאי-הרציונליות של המחשבות או המעשים הללו, ואינו מאמין באמת באותן "אמונות תפלות". אך למרות ההבנה שאין בהן ממש, הוא אינו מסוגל להיפטר מהמחשבות האובססיביות, והן יוסיפו להציק לו עד אשר יבצע את המעשה הקומפולסיבי.
הבושה הנובעת מההבנה שמעשיהם אינם הגיוניים, יחד עם הקושי להסביר את התנהגותם ה"מוזרה" לכאורה לסביבה - וברוב המקרים אף לעצמם - מביאים לכך שרבים מהסובלים מהפרעה זו מסתירים את בעייתם. עקב כך רבים מהם אינם מודעים כלל לעובדה שהיא נובעת מהפרעה נפשית מוכרת, ואינם מגיעים לטיפול. כתוצאה מכך נחשבה ההפרעה הזאת בעבר כנדירה, אולם עם התקדמות המחקר התגלה כי היא דווקא נפוצה מאוד (אם כי לא בהכרח בעוצמה המפריעה לתפקוד תקין). אחד הראשונים שתיארו את ההפרעה, ועמדו על הפער שבין תפוצתה הרבה לבין מיעוט המודים בקיומה היה זיגמונד פרויד.
עד לשנות ה-70 היו אפשרויות הטיפול במחלה מועטות, ודבר זה תרם למודעות הנמוכה בקרב אנשי המקצוע, ובקרב הציבור בכלל. בשנים האחרונות המודעות לעניין גוברת, בפרט לאור פיתוח תרופות חדשות לטיפול בחרדה (בעיקר תרופות ממשפחת SSRI) ושיטות טיפול פסיכולוגיות חדשות.
אנשים רבים נוהגים לעתים בצורה אובססיבית-קומפולסיבית, אך אצל הלוקים בטורדנות הכפייתית, דרך ההתנהגות הזו משתלטת על חייהם בצורה המפריעה לתפקודם התקין. מלבד זאת, הסובלים מהמחלה מדווחים על סבל רב, גופני ונפשי, ועל קושי רב לקיים חיי חברה תקינים. שני הקריטריונים האלה - הפרעה לתפקוד היומיומי ותלונות על סבל רב - הם המבדילים בין המחלה לבין התנהגות אובססיבית-קומפולסיבית בלתי מזיקה
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%AA
היא אמרה שאני חיבת לשתות כדורים ושזה הדבר היחידי שיעזור לי שהם יפסקו
אני ככ שמח כי הטקסים האלה הורדים אותי זה סיבה לכך שהסכמתי ללכת לטפול
רק בגלל הטקסים כי אני לא יכלה אתם יותר
לא יכולה אם הטקסים אלה
ואני גם אתחיל טפול פסכולוגי
היא אמרה שרק בשלוב טפול תרופתי ושחות אם פסכלוגית יעזרו לי לצאת מזה
אך קודם אני צרכה ללכת לפסכאטרית שהיתי אצלה שנה שעברה כדי שתביא לי כדורים
הטור רק ב28/10 עוד חודשים זה מלא זה עוד חודשים סבל
אני משתגעת לחשוב אל זה עוד חודשים סבל
בזמן האחרון פתחתי עוד אובססיה וזה לשבת אל אל הקצה של כיסא או כל דבר אחר(ספה מיטה) מבלי שגופי יגע במשו
שיש אליו כמו שמיכה וכל זה פשוט כדי שאראה שאני לא תופסת הרבה מקום שאני לא צריכה לתפוס הרבה מקום שהגוף שלי לא גדול
ושהוא לא צריך לתפוס הרבה מקום
ובנוסף גם שטיפת ידים אובססבית זה כדי לעשות ספורט לידים ולשרוף עוד קל(אני דעת שבשטיפת ידים לא שורפים קל אך בכל זאת)וכדי להוריד מהידים שלי את הכל השומן שיש לי בגוף השמן שלי והכל למטרה 1:שארזה שארד עוד במשקל
כל הטקסים הם למטרה 1:שארזה וארד עוד עוד וארד המון מאד במשקל
אמא מנסה לקדים את הטור ונלך לפסכטרית הכי מקדם שיש
פתאום אחר השיחה היא רוצה לעזור לי ולא מתיבשת היא רוצה שאשתה תרופות היא רוצה הכל
פתאום אין לה בעיה
פתאם היא לא מתביישת במצב שבו אני נמצאת
לא אכפת לה שאשתה כדורים
אך מצד 2 מה אני מאשימה אותה אני אשמה אני שקרתי לה ולא ספרתי לה כלום הסתרתי ממנה הכל
פשוט הסתרתי ממנה הכל שקרתי לה שקרתי לה ככ הרבה פשוט ככ הרבה שקרתי לה אז מה אני רוצה ממנה
במשך שנה וחצי שקרתי לה
סליחה אל הקדיחה בזמן אחרון אני קודחת
חולה אלכן בובות
בבלוג זה
בכל הבלוגים
