אתמול ראיתי אישה שהולכת,בלי בושה, עם תלתלים ירוקים ופרח ורוד בשיער. זה היה מקסים. אני רוצה להכין כתר מפרחים ולהכניס קצת יופי לשגרה, אבל אסור.זה פרח מוגן.
-
כבוד המדריכה מסתכלת בעצב על צלקות חרוטות על ידיהם של אחרים, ומיד מסבה את המבט.
-
השיחות שלנו הן כמו טיול, רק שבמקום הרוח הנושבת בשיער יש רק מילים. במקום כוכבים יש שאלות,אינספור. במקום החופש יש את השתיקה, ולא נשכח את הוודאות המעורפלת. היינו פה כבר פעם,במציאות אחרת. ישרים מקבילים אינם נפגשים לעולם, שני אנשים המשדרים על אותו התדר יוצרים רק רעש לבן, ובמקום חיבוק יש לבבות אדומים מול מסך כחול.
-
זקוקה לעזרתכם,אנשים יקרים. לאחרונה קיבלתי הזדמנויות לפרסם את הכתיבה שלי בפורמט קצת אחר. אני לא יודעת אם אני רוצה, אני לא יודעת אם אני ראויה. זה לא סיפור גדול, זאת רק אני שהופכת שדים קטנים למפלצות אימתניות. ההזדמנויות קיימות כבר שנים, רק עכשיו התגנבה המחשבה לנצל אותן. אני מפחדת לאבד את עצמי בדרך.
אם תעזרו לי למצוא שיר ראוי מספיק לפרסום אצל אנשים שמבינים, או שיר ראוי מספיק ללחן, אודה לכם לנצח. לאלה מביניכם שעוקבים,אלא שמבינים. אם תחזיקו לי את היד, אודה לכם עוד יותר.
-
בהתחלה זה היה שמור בטיוטות, כי ריחמתי על המנויים והקבועים שייאלצו לקבל כמות גדולה כל כך של חפירות לווריד. אולי כי רציתי לקבל תגובות נוספות. מאז שהתחילו לקרוא אותי יותר אני חושבת יותר ומפרסמת פחות, ואני לא רוצה את זה. אני רוצה לכתוב בשביל עצמי, לא בשביל הסטטיסטיקות.
אני מרגישה שזה נכון בשבילי.