אחח,נושא חם כלבבי. בתור מישהי שאמורה לרוץ שנה הבאה חצי מרתון וכרגע לא יכולה לרוץ חצי מטר בלי למות בערך,אני מומחית בלמצוא תירוצים נוגדי ריצה.כיףכיףכיף.
1) אי אפשר לרוץ עם שורש, אין משמעות לחיי בלי שורש, לכן -> עדיף ללכת לטייל ולעשות גלגלונים באמצע הרחוב במקום לרוץ.
2)כשרצים נהיה לך חם. כשחם לך אתה מתפתה להניח את הראש על ספסל אבן קריר. בגלל שאתה כושל,אתה דופק את הראש בספסל.פעמיים. וזה כואב. (מבוסס על סיפור אמיתי)
3)במסלול ריצה של מודיעין יש המון אנשים יפים וחטובים שרצים בלי חולצה. אתה עלול למצוא את עצמך מסובב אחריהם את הראש ונתקל בתחנת אוטובוס באופן חינני בעליל. שוב, מבוסס על סיפור אמיתי.
4)את בדיוק במחזור, בדיוק סיימת מחזור, בדיוק הולכת לקבל מחזור. אם את לא במחזור- את אנורקסית ולא יכולה לרוץ, או שאת בהיריון ולא יכולה לרוץ, או שאת זקנה ולא יכולה לרוץ. בקיצור,עדיף להישאר בבית ולאכול חמאת בוטנים בכפית.
5) אי אפשר לצאת לרוץ עכשיו! את בדיוק צריכה לנכש עשבים בגינה הדימיונית שלך,להכין גרבר אפונה, לצבוע תמונות של סוסוני ים, לשים לק, לכתוב פעולה, למצוא תירוץ יצירתי אחר.
6) כשרצים,משתחררים אנדורפינים במוח וגורמים לתחושת אופוריה. להיות אדם שמח זה לא מעניין ולא תואם לתדמית ההו-כה פואטית ועגמומית שאת מנסה לשמור. כמו כן, את מוציאה 123 ש"ח בשבוע על שיחה עם הפסיכולוג, כדאי שלפחות תבואי אליו לדבר ולא תשבי מולו עם חיוך ענק.
7)הייתי ממשיכה לכתוב תירוצים,אבל במילה תירוץ יש את השורש "ר.ו.צ", וזה גורם לי להרגיש אשמה,אז אני אלך לראות טלוויזיה ולבכות על מר גורלי.
(אני לא באמת יודעת איך מתעסקים בטכנולוגיה,אז קחו קישור ונקווה לטוב?)
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=450140&blogcode=13809004
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
