אנשים יישכחו מה עשית או מה אמרת... אבל הם בחיים לא יישכחו איך גרמת להם להרגיש... כי מילים לא שוכחים!

וואו כמה זמן לא כתבתי כאן..

התגעגעתי.. :)

בזמן האחרון אני נורא מהורהרת.. לטוב ולרע..

לא בדיכאון, לא בבאסה, רק מהורהרת...

לא מזמן היה לי ריב קשה עם החבר..(כן כן אותו אחד אהוב 3>)

זה היה אחד אחרי הצהריים הכי קשים שהיו לי,

כל כך פחדתי, פחדתי שזה ייגמר

פחדתי שהוא ילך

שלא לא אוהב אותי יותר

שהוא לא חושב שאני הכי יפה בעולם

כל הגוף שלי רעד,

בכיתי כמו שבחיים שלי לא בכיתי

הכל בסדר עכשיו.. אבל זה גרם לי לתהות

האם אני תלויה בו?

מה אני לא יכולה בלעדיו?

לכו תדעו מה יהייה הלאה?

אני צריכה להיות בזכות עצמי,

לא תלויה בו...

אבל שלא תראו אותי ככה.. אני כשאני מתאהבת זה עם כל הלב והנשמה

עד הסוף..

אני נותנת את כולי..

המקום שאני הכי אמיתי והכי פגיעה בו זה שאני אוהבת

אני לא יכולה לתת רק חצי..

אבל אז אני כל כך נפגעת אם משהו קורה..

זה גם סוג של תלות לא?..

אוףף...כמה מחשבות

זה לא תקופה קלה..אבל היי, קצת אופטימיות

בסוף (רק בסוף! חח) יהייה טוב...

אולי...

זה היה חלק קטן מהירהורי הרבים..

תודה לקוראי אם עדיין יש כאלה..

טוב לאחת בטוח! תודה לך יפתי :) אוהבת מלא.. מקווה שטוב לך

המון זמן לא דיברנו..

שיהייה סופשבוע נעים חברי היקרים..

להית'...