מאז שהייתי קטנה הייתי מסתכלת על תמונות,סרטונים, כל מה שקשור לנוסטלגיה
מוזר לי להסתכל על תמונות מפעם ולקשר את האנשים משם להיום
עצוב ומוזר, ומצד אחד שמח איך שהדברים השתנו
אנשים שהיו קרובים אלינו וידעו עלינו הכל הפכו לאנשים זרים לחלוטין ששלום בקושי אומרים
אני חושבת שכל האנשים שכבר לא חלק מהחיים שלי, אלה אנשים שפשוט לא עשו לי טוב, ועדיף ככה שהם לא כאן עכשיו
אני מסננת את האנשים שמקיפים אותי,
אולי ככה אני מוצאת את עצמי במצב בו אני נמצאת בו כרגע..
ואולי לפעמים אני כן צריכה להיות קצת צבועה ולא כל הזמן אמיתית..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
