מה הייתי מבקשת עכשיו
דבר כל כך קטן
מישהו שגר קרוב אלי ויזרום איתי
מישהו שישב איתי על שווארמה..
נמאס לי שהכל אצלי זה על בטוח
שאני אומרת לעצמי מזל שזה לא קרה כי זה היה עושה לי רע
אז כן אולי הכל לטובה כי יש דברים שעדיף שלא קרו
אבל מה עם הנאה?
למה הכל אצלי חייב להיות לרוב נורמלי מידי?
ואם הוא לא נורמלי אז נגמר ממש מהר?
מה עם קצת אקשן..?
מחשבות
באות הולכות נעלמות חוזרות ושוב..
אומרים לי שאני חושבת יותר מידי, שאני מנתחת יותר מידי
ולפעמים אני תוהה אם הם באמת צודקים, או שפשוט אני מדברת יותר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
