אי שם בשלהי 2010 ארגנה יעל החלפת בבושקות בקומונת "צומת צבעים". לא היה לי רעיון ספציפי אבל היה המון זמן עד ההחלפה אז היה לי קל להרשם. אני אוהבת בבושקות (נכון נכון השם הוא מטריושקות אבל איכשהו בבושקות יותר מתאים... אולי בכלל מטפחת הראש?) אבל לא יצא לי עד היום לעשות שום דבר שכולל אותם. לבושתי גם אין לי במלאי הבדים אף בד שכולל אותם. להחלפה הגרלתי את עדנה שלא היכרתי ולכן הלכתי לרגל אצלה בבלוג. מהבלוג יצאתי בלי רעיון. לבלוג של עדנה קוראים  "עם הקפה הראשון..." ועדנה מתעסקת בסטיילינג-לדעתי זאת הסיבה שחשבתי על להכין לעדנה מטמן תה.

מטמן תה זאת לא מילה שנופלים עליה כל יום. היא תרגום של המושג  Tea cosey  .אני נתקלתי בה פעם ראשונה בסדרת הספרים האלמותית של טובה ינסן " עמק החיות המוזרות" סדרה שרוב האנשים כיום מכירים כ "המומינים". את הסדרה תרגם אריאל אופק (ז"ל) . בבושקות הסתדרו לי טוב עם תה, ארצות רחוקות וקרות, שכבות של לבוש וצעיפים... רגע אתם לא יודעים מה זה מטמן תה? אהה... למה לא אמרתם? מטמן תה הוא כיסוי שמולבש על קומקום התה ומיועד לשמור על חומו. מאד הגיוני לא? במיוחד אם גרים במקום קר. הצורה העגולה של הבבושקה מסתדרת מאד טוב עם הצורה העגולה של הקומקום. עדיין אבל לא הייתי בטוחה-בכל זאת זה רעיון יוצא דופן משהו. ואז פגשתי את עדנה במפגש קומונה. יצא לנו לדבר מעט ובאופן מאד מפתיע יצא לנו לדבר על מומינים. עדנה החזיקה כלי לבן מקרמיקה שקבלה בהחלפת אור מדיקלה. לי הכלי הזכיר פנס שלג..." מסביב לנר עמד ביתן זעיר בדמות חרוט סכר בנוי כדורי שלג. הכדורים היו שקופים וצבעם כתום- צהבהב..." ואמרתי את זה לעדנה מה שגרם לי להבין שעדנה מעריצת מומינים  לא פחות קטנה ממני....

נזקקתי לקצת ריגול אצל חברות בשביל הצבעים-בכל זאת זה הרי מביך לעשות למישהו מטמן תה ירוק רק כדי לגלות שהוא לא סובל את הצבע. נאמר שעדנה אוהבת גוונים רגועים, טון-על-טון, תחרה וסוף סוף הלכתי לבחור בדים. הגזרה תוכננה לבד ונמדדה על קומקום התה הפרטי שלי.

הנה היא כאן מחייכת כשהיא מחממת את הקומקום שלי