הרבה פעמים שואלים אותי אם אני לא יוצרת גם בנייר. השאלה נובעת מכך שכמעט אין בבלוג עבודות בנייר. מידי פעם מצטרף כרטיס לאיזושהיא מתנה. אבל האמת היא שיש לי אהבה גדולה לנייר וכל מה שקשור אליו ותמיד אבל תמיד הרבה לפני שידעתי מה זה סקראפ הכנתי כרטיסי ברכה לבד. בדרך כלל הם היו על בסיס בריסטול ומה שיצר אותם היו כל מיני תמונות שאספתי ממגזינים. לפעמים ציירתי את הכרטיס לבד, אני זוכרת לפחות פעם אחת שבה עשיתי כרטיס קולאז' לחברה....אני חושבת שגם סיפרתי פה שלכל ענין הבלוגים והיצירה הגעתי אחרי שהבלרינה גילתה את החנות והבלוג של נתנאלה. ואז התוודעתי לסקראפ... והבנתי שהדברים התקדמו קצת ממתי שהכנתי כרטיסים ושכדאי שאני לא אראה דברים שאני עושה בנייר שנופלים בהגדרה של סקראפ אם אני לא רוצה לעשות לעצמי בושות. פתאום גם כל הכרטיסים שלי נראו  אפעס... לא משהו.

מכיון שיש לי הרבה חברות שעושות סקראפ אז כרטיסים עבודות יד זאת לא ממש בעיה-מבקשים משאלות, מחליפים החלפות. הנה תראו את הקולקציה שיש לי כרגע

ארבע קופסאות שונות של כרטיסים בגדלים שונים ובדרגות מלאות שונות שנעשו על ידי נילקי, loolaB, קרין ופיצו'לה.

אבל כאמור בעצם אני מאד אוהבת נייר....לכן כשרחלי פירסמה שהיא פותחת סדנה לכרטיסים אצל דפי בסטודיו ושהיא תלמד בשיטה שונה היה לי קשה להתאפק ונרשמתי. בסדנה עצמה היספקתי להכין שני כרטיסים. שיא אישי יוצא דופן מפני שפעמים רבות מידי בסדנאות נייר לוקח לי את כל הסדנה רק להחליט מה אני רוצה לעשות. אז כאמור זאת כבר היתה הצלחה מסחררת מבחינתי. באופן מפתיע גם מאד אהבתי את הכרטיסים שיצאו לי..

הנה אחד

והנה השני

כמה ערבים אחר כך מצאתי את עצמי לבד בבית עם דגדוג נוראי בידיים  ועם מוזה שישבה לי על הכתף ולחשה נייר, נייר, נייר....אז נכנעתי. הוצאתי את קופסת הנייר שלי ואת קופסת הקישוטונים שצרויה נתנה לי בהחלפת המישאלות האחרונה והתחלתי לעבוד. יצאו שלושה כרטיסים גדולים ומכיון שרציתי לנצל כל פיסת נייר עשיתי עוד ארבעה קטנטנים...

מילאתי את הסטוק בקופסאות . יש לי תרוץ לרכוש ניירות חדשים. איזה כיף.