לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



כינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2017    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

שמיכה אחת וגעגוע


הזמינו ממני שמיכה. מאד משמח והכי משמח שאותם לקוחות חוזרים להזמין. בקשו שתהיה בגווני אדום. תמיד לפני שאני מסכימה אני מבקשת לבדוק קודם כל את המלאי שלי-קודם כל כי אני כבר לא זוכרת כל בד ובד שיש בו (צרות טובות) ויש גם עניין של כמות. גם הפעם ביקשתי רשות לבדוק , למרות שהייתי די בטוחה שאין לי מספיק דוגמאות כדי להכין שמיכת טלאים בגווני אדום.פתחתי את המלאי-מייד קפצו לי ליד שתי חבילות של ריבועים מוכנים לתפירה מסדרת Ruby.




 

 

ביחד איתם קפץ לי הלב לגרון.

 

את חבילת הריבועים הזאת פגשתי פעם ראשונה בסופשבוע מיוחד. סופשבוע מלא יצירה נשים נהדרות והרבה סטייל (סופשבוע דובדבנים שאורגן על ידי נתנאלה ודנה ישראלי). בסוף השבוע הזה למדנו מאלין רון המוכשרת איך לתפור טופ של שמיכת טלאים. אני שמרתי את הטופ שהכנתי ויותר מאוחר באמת הכנתי ממנו שמיכת טלאים לתינוקת (הנה היא פה). השותפה שלי לחדר היתה לימור דוד ז"ל (וזאת הפעם היחידה שאצרף לשם שלה את צמד האותיות הזה-מי שזה קשה לו ,סליחה.). לימור שהתקשרה אלי (ללונדון!) כשרק נפתחה ההרשמה והתעקשה שהיא תרשום את שתינו, ותשלם,ולא תחכה שאני אחזור מלונדון (מזל!),לימור שהכינה לשתינו תגי שם יחודיים ("כי היגיע הזמן שיכירו אותך!") ושבאופן כללי לקחה אותי תחת חסותה (יען כי אני בדרך כלל נוטה להיות שבלול מצוי בחברת יותר מידי אנשים שאני לא מכירה...).

 

בפעם השנייה שנתקלתי בריבועים הללו היה כשהכנתי שמיכות לפיצקלאך  (בני שלוש וחצי טפוחמסה). לימור ואני נפגשנו' כהרגלנו מנסות לגשר על המרחק הפיסי בשעות דיבורים' ואיכשהו אמרתי שאני צריכה ריבועים באדום. הסתבר שאחרי סוף השבוע ההוא לימור הזמינה לעצמה עוד מאותה סדרה של בדים והיציעה לשלוח לי ריבועים בדואר. זה היה מאד משמח ונחוץ ואכן הוכנסו מספר ריבועים למעטפה ונחתו אצלי בתיבת הדואר כמה ימים מאוחר יותר (כשהדואר עוד עבד כמו שצריך...).

 

אחרי שלימור חלתה והחליטה לסגור את הסטודיו הייתי בצוות שארגן את הדברים למכירה. באחד הימים לימור היגיעה עם חבילה ואמרה-"זה שלך. שמרתי במיוחד בשבילך" בן שאר הדברים שהיו שם היו גם שתי חבילות של הריבועים הללו. 


עכשיו הם קפצו לי ליד, והיקפיצו לי את הלב. התגובה הראשונה היתה שאני לא נוגעת בהם. שומרת. אחר כך הבנתי שלא.שזה לא נכון,  שזאת לא היתה הכוונה שלה, שהיא היתה מאד שמחה לראות מה אני אכין מהריבועים הללו והכי הכי-שהיא תיקח חלק פעיל בעסק שלי.

 

אז ישבתי ותפרתי שמיכה.



 

נכון ,לא הכל אדום אבל יש כאן כמות מכובדת ממנו.  הצד השני (שלא צילמתי ועכשיו זה ארוז יפה...) הוא לבן עם כוכבים זעירים באדום.

 

לא היה לי בכלל פשוט. רוב זמן התפירה חשבתי על לימור, על כמה אני מתגעגעת לדבר איתה, על מה היא היתה אומרת על זה ועל ההוא...בכל פעם שאני מסתכלת על השמיכה היא מעלה בי גל של געגוע ועצב וחלק ממני מאד רוצה להשאיר אותה אצלי(וזה אף פעם לא קרה לי, אף פעם לא היתה לי בעיה לתת משהו שיועד מראש למישהו אחר). 

השמיכה נמסרה אתמול. המילים הראשונות של מי שהזמינה היו " אני יכולה להשוויץ בה ?"
ידעתי שעשיתי נכון.
 

נכתב על ידי , 19/9/2016 19:08   בקטגוריות quilt, בדים, טלאים, מתנת לידה, שמיכה, תינוקות  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



זכרונות חופש גדול


כשהבלרינות שלי היו צעירות והיה מגיע החופש הגדול תמיד היה לי רגע של צער .... קודם כל על זה שגם לי אין חופש גדול ואחר כך על זה שאני לא יכולה לבלות איתן את החופש הגדול כמו שהן היו רוצות.  כל שנה היינו עסוקים בלהמציא איך לעבור את החופש הגדול יחד עם עבודה במשרה מלאה ולפעמים בלהכעיס עם תקופות לחץ שנפלו דווקא אז. אז בהתחלה המצאנו את קייטנת ההורים-הקונספט: אוספים בן 5 ל 8 חברים טובים וכל יום הורה אחר לוקח אחריות על כל החבורה אצלו בבית. ארוחת בוקר  ארוחת צהריים ובאמצע כל מה שהורה יכול ומסוגל. היו ימי בריכה (כשכולם ידעו לשחות) סרט, יצירה, בישול, ביקור במרכז המבקרים של תנובה וגם יום כיף בעבודה של אבא/אמא. בדרך כלל הצלחנו להעביר ככה לפחות שבועיים. היו שלל בייביסיטריות-אני זוכרת במיוחד את גלי שהיתה  גבוהה מאד (וספרה לנו שעד כיתה יוד היתה הכי נמוכה בכיתה...) מתוקה מאד  ועטורת פירסינג, ואת נפתלי שהיה נרדם על הספה והבלרינה התלוננה שהיא עושה עליו בייביסיטר  במקום הפוך....היו שנתיים שהדרמנו לחופשה באילת (שאחריהן נשבעתי שב 10 שנים הקרובות רגלי לא תדרוך בעיר הזאת), שנה בהכל כלול בטורקיה (אותה הבטחה כמו קודם אבל לכל החיים...) וטיולי בת מצווה. ואז זה נגמר... הן גדלו וכל מה שהן רצו זה שיעזבו אותן לנפשן ולתוכניותיהן  ואני נדרשתי רק לספק שרותי אוכל הסעה וכביסה-אבל הי זאת שיגרה לא? 

 מה נזכרתי בזה פתאום? כי אף פעם, גם בשנים שזה היה מאד מתסכל, לא חשבתי שצריך לקצר את החופש הגדול, לבטל אותו או כל המצאה אחרת וגם לא היה בליבי על המורים הנוראים הללו שיש להם חודשיים חופש כל שנה.

אז, והשנה יותר מתמיד אני חושבת שכולנו היינו רוצים חופש גדול-תקופה של מילוי מצברים. כן כן אנחנו יכולים לצאת לחופשה וכל זה אבל תחשבו על זה-כמה פעמים בעצם יצאתם לחופשה ולא ממש הצלחתם להתנתק-רדפו אחריכם טלפונים מהעבודה, או מיילים- או שנאלצתם לקחת  3 ימים במקום שבוע כי ... אצלנו בבית כשיש טלפון מהעבודה לפני השעה שבע וחצי בבוקר אני פותחת אותו במשפט "בוקר טוב ויאטנם" למה? כי זה אומר שיהיה יום של מלחמה בגזרת העבודה (עד היום זה תמיד תמיד היה נכון) והביטוי הזה הומצא בחופשה משפחתית אחת שבה בילינו חלק ניכר בהמתנה לאיש שיסיים שיחות טלפון עם העבודה שרדפה אחריו.

אז יאללה-תומצא חופשת חופש גדול למבוגרים. יעשה לנו רק טוב.

אצלי חופש גדול היה קודם כל זמן לקרוא בלי הפסק והקייץ הזה אני שמחה שיש לי ערמה (צנועה...) של ספרים שאני מתקדמת דרכה בחריצות של תולעת. ביקורות ספרותיות זה לא אני ועוד לא כתבתי את ספר חלומותי אבל הי יש לי כבר הוצאת ספרים פרטית ומכובדת ....שאני תופרת.

מי שמשעמם לו מספרי בד לתינוקות יכול לברוח עכשיו ומי שעדיין לא מוזמן להשאר.

 זה הספר של אור.

ככה אור קבלה את זה.

אבל אז ורד אמא של אור שאלה אם אפשר להוסיף לזה משהו.... ברור! והנה מה שנוסף-



 הכי מדליק זה לפי בקשת הלקוח.

 הנה עוד דברים שנעשו לא לפי בקשת הלקוח (בכל זאת הספר היה הפתעה) אבל לפי הכרותי האישית איתה או יותר נכון עם אמא שלה.





שני הדפים הללו הם לכבוד גזר החתול שהיה לורד המון שנים ושנפטר בשיבה טובה קצת לפני שאור נולדה.

יצא דומה?





הבד הזה הוא הוכחה שיש בד לכל מטרה אי שם בעולם. עובדה. לורד יש אוסף של שעוני סווטש...



תנחשו מה המקצוע של ורד?

 

ויש את מיכאל. מיכאל הוא הנכד של רחלי שהיא חברה טובה טובה שלי (תציצו לה בחנות התכשיטים שהיא מעצבת). באופן מוזר (הממ בעצם לא.. למי שמכיר אותי) ידעתי איך יקראו לו עוד לפני שנולד.



הספר של מיכאל יכול להתאים גם לבן וגם לבת מתוך ידיעה שככה אמא שלו היתה רוצה.



בד שעוד לא היה פה.



גם זה חדש! מתה על התיבת נוח הזאת.

לא יודעת מה איתכם אבל אני ממש הייתי שמחה לאוטו בעיצוב כזה.

אז קחו לכם קצת חופש ותדמיינו שזה חופש גדול ואיך הייתם הכי מרוצים ממנו... אולי תגלו שהכי בא לכם זה לקפוץ לים או להשאר בבית במזגן ולקרוא ספר....

נכתב על ידי , 10/8/2015 09:15   בקטגוריות baby book, מתנות, ספר תינוקות, תינוקות, תפירה  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הכל לתינוק ולתינוקת גם...


הרבה זמן לא הייתי פה... לפחות ככה זה מרגיש. בזמן הזה קרו כל מיני דברים ואפילו לא מעט יצירה אבל אני לא מצאתי את האנרגיה להכנס ולכתוב על זה.לפעמים זה מרגיש קצת... מנותק... מישהו בכלל קורא את זה? זה מענין מישהו חוץ ממני?  אני מזכירה לעצמי שזה באמת בשבילי וכל השאר בונוס אבל לפעמים זה לא מספיק. עד שאני רואה שהצטברו מלא תמונות ושאם לא אתעד אשכח ואז אני חוזרת.

תכתבו כמה מילים שאני לא ארגיש שאני מדברת אל עצמי...

הרבה תמונות ,חלקן של דברים חשים שהכנתי פעם ראשונה וחלקם של דברים פחות חדשים.

 נתחיל בחדשים מי שישתעמם יוכל להפסיק באמצע...

חברה ביקשה מתנה לתינוק חדש ואחיו הגדול.

התינוק קיבל קוביה וכדור שאני מאד מרוצה מהם בעיקר בגלל שילוב הבדים הלא שיגרתי שיצא לי

 

 

 

האח הגדול קיבל בובת חתול לחבק...



אני מתה עליו! יצא עם הבעה מתוקה ובכלל מקסים. תפור מבד פוטר רך ונעים ששכב אצלי המון זמן (אתם ממש לא רוצים לדעת כמה זמן), מה שמוכיח שכל בד בא יומו...

שבוע אחר כך היזמינה אותה חברה שמיכה לתינוקת עם הבקשה שהיא תהיה בצבעי ירוק.

יצאה שמיכה דומה מאד לשמיכה אחרת שכבר עשיתי אבל אני ממש אוהבת אותה ונאמר שהיא התקבלה בהרבה מחמאות.



הצד האחורי הוא פיקה רך ונעים.

ומכאן לדברים שכבר מכירים-הוצאת הספרים שלי ממשיכה לעבוד במרץ.

 ספר אחד נשלח לחברה צעירה שהפכה לאמא בפעם הראשונה .

ספר שני נשלח לילד שלישי במשפחה והיה השראה לשני דפים שהכנתי במיוחד בהשראת משפחתו.



 על הבד מצוירים הסברים איך מקפלים מטוס מנייר...

ועל הדף המקביל יש-



מטוס מנייר....

עוד בד שנכנס בפעם הראשונה לספר



ודווגמה שלא עשיתי מזמן-אצבעונית בתוך עלה.



בנתיים נעשו עוד שני ספרים... אני חושבת לשנות את שם הבלוג ל "כולם היו ספריי".

 

נכתב על ידי , 3/6/2015 17:50   בקטגוריות baby book, quilt, טלאים, ספר תינוקות, שמיכה, תינוקות  
22 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
93,188
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , תחביבים , עבודות יצירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לדנ"א אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על דנ"א ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)