פעם מזמן מזמן כשהאיש שלי ואני היינו נטולי ילדים (ועוד כמה  דברים...) גרנו שנה בבית יפה על גבעה גבוהה. המון דברים טובים קרו בשנה הזאת-האיש סיים את שרותו הצבאי הארוך וגם את התואר השני שלו, אני היגשתי את הצעת המחקר שלי לדוקטורט וגיליתי שלבשל זה כיף (מן הסתם כי סופסוף בישלתי במטבח כמו שצריך), ובדיאבד זאת היתה השנה שבה חזרתי ליצור . הבית היה ועודנו שייך לקולגה שלי שבאותה שנה חברה יחד עם ילדיה לבעלה בארה"ב. הבית ניתן לנו לשנה מפני שמצד אחד היא לא חפצה בכאב הראש הכרוך בהשכרתו לאנשים זרים ומצד שני היא לא רצתה שישאר סגור למשך שנה שלמה. אנחנו זכינו. הזכיה כללה גם טיפול שבועי בגינה שהישתרעה לה על 3 קומות שכן הבית היה בנוי על מידרון הואדי ולכל קומה היתה הגינה שלה... רוב הדברים לא דרשו טיפול צפוף במיוחד אבל מידי שבוע הדשא נזקק לגיזום. על זה היה ממונה האיש שמידי יום שישי אחר הצהריים נדד עם מכסחת הדשא בין כל משטחי הדשא. חוץ מאניצי דשא בכל מקום אפשרי כלל התהליך גם כיתמי דשא ובוץ על כל בגד שנלבש לארוע הגיזום...

באביב אני נזכרת וקצת מתגעגעת לריח ולצבע של האפונה הריחנית.

ניזכרתי בסיפור הזה כשחשבתי על הגינה של עדנה. אני הגרלתי את עדנה להחלפה ירוקה-כלומר הייתי צריכה לשלוח לה משהו ירוק. את המובן של הירוק אני הייתי צריכה להמציא-ירוק יכול להיות צבע, יכול להיות אקולוגי... מה שרוצים. לי היו כל מיני רעיונות שנפסלו בזה אחר זה מסיבות שונות ומשונות עד שלבסוף חשבתי על סינר גינה.

הסינר נתפר מג'ינס בצד אחד ובצד השני בד מפוספס בירוק.

יש לו למטה  חריץ שחוצה אותו לשתיים ומאפשר עבודה בנוחות על הבירכיים ,תוך שמירה על מיכנסיים נקיים.

 יש לו רצועה מתכווננת-כי למה שרק לעדנה יהיה כיף? שכל מי שירצה יוכל לקחת את הסינר לעבודה בגינה.

כל המחשבות האלה על גינה גרמו לי לרצות לצלם את הסינר בסביבתו הטבעית-גינה....

למזלי יש לי חברים ואיש שמשתפים פעולה עם הגחמות שלי.

תראו איזה יופי...

ועכשיו הסינר נכנס לפעולה...

נכון שלכל גנן שמכבד את עצמו יש כלב? (זו דווקא כלבה וקוראים לה שוקו)

שוקו היפה רצתה תמונה לבד וממש מגיע לה.

על הסינר יש חיפושית (גם אתם האמנתם כילדים שהן מביאות מזל?)

הסינר נארז יחד עם כרטיס ברכה

החבילה נשלחה לעדנה בדואר ולקח לה כל כך הרבה זמן להגיע שזה היה פשוט מיאש... משהו רע מאד עובר על דואר ישראל.

 הסינר היגיע ועדנה הודיעה שזה היה בדיוק כשהיא חיסלה את הסינר הקודם שלה ולכן מייד הוא נכנס לעבודה בסדנאות  הנהדרות שלה. (הנה פה! גם אתם יכולים ללכת).

תודה גדולה לבני ודפנה על בוקר מלא שמש חברה נהדרת וגינה מרחיבת לב.

 יום ירוק שיהיה לכולנו.

מי שקורא כאן כבר כמה זמן בודאי זוכר שיש לשתי הבנות שלי שיער ארוך. מאד. שתי הבנות שלי גם רוקדות-אחת עדיין והשנייה כרגע ב hold (מה לעשות צבא...) מה שאומר שהשיער צריך להיות אסוף רוב הזמן. כשרוקדים בלט קלאסי השיער צריך להיות אסוף בפקעת גבוהה (מה שקרוי באנגלית bun) ובשפת העם-גולגול, קוקס וגם עגבניה... בריקודים אחרים יש לפעמים וריאציות על האיסוף אבל בעיקרון-אסוף.

אחרי הלימוד הראשוני של איך עושים את הפקעת הזאת- (יש מגוון טכניקות שתלויות באורך ובסוג השיער  וכן-זה חלק מהכשרה של רקדנים כמו גם טיפול בנעליים ואיפור במה...) החליטה הבלרינה הבכורה שלי שצריך לגוון והחלה לקלוע לעצמה  לאחותה ולכל מי שביקש יפה מגוון של תיסרוקות.

כזאת למשל...

 וגם כזאת...

לפעמים גם מפנקים אותי בתסרוקת. אין תמונות תצטרכו להאמין לי...

התסרוקות היפות האלה מאד מרשימות ומעוררות התפעלות וכל אחד יכול ללמוד איך לעשות אותן. רביד פלג החברה המוכשרת שלי מעבירה סדנאות כאלה שבסופן כל אחת יכולה להפוך את הילדה הפרטית שלה לנסיכה.

לפני שבועיים נידבתי את הבית שלנו לסדנת תיסרוקות כזאת והבלרינות ואחת החברות שלהן נידבו את מחלפותיהן לצורך האימון של משתתפות הסדנה.

היה נהדר לכולן ! למשתתפות שכבר למחרת בבוקר שלחו לרביד תמונות של איך הן שלחו את הילדה לגן מסורקת אחרת, ולנו שנהננו לארח משתתפות מקסימות ואת רביד האלופה. אם בא לכן ללמוד גם איך לסרק את הנסיכה הפרטית שלכן אתן יכולות למצוא את רביד בבלוג שלה וגם בדף הפייסבוק. מבטיחה לכם שלא תצטערו.

רביד מגיעה לסדנה עם מזוודה מדליקה מלאה בכל מה שצריך כדי ללמד ולהדגים אבל אני שמתי לב שזה לא הכי נוח בעולם כל פעם לגשת למזוודה כדי לקחת ממנה משהו ומכיון ששבוע אחר כך רביד חגגה יום הולדת החלטתי לתפור לה סינר. כזה שאפשר להכניס לתוכו גומיות סיכות וגם את המסרק והמברשת אם צריכים. מכיון שרביד מעבירה גם סדנאות סריגה ותפירה חשבתי שגם לזה זה יכול לשמש אותה.

קצת חיטוטים בפינטרסט לקבל רעיונות, קפיצה לחנות לקנות בדים שהיו חסרים לי ולעבודה....

הצד החיצוני קנווס ורוד מנוקד ,ביטנת כותנה אפורה מנוקדת. שתי שכבות של כיסים אסימטריים, רצועות ארוכות לקשירה.

 הבלרינה/חיילת מדגמנת...

מקרוב יותר

לבלרינה הוא עשה חשק לצייר

היום הוא היגיע לרביד באדיבות דואר ישראל והיפתיע אותה פעמיים-פעם אחת כי היא לא חיכתה לשום חבילה ופעם שנייה כי בדיוק היא חשבה שהיא צריכה כזה ואני קראתי את מחשבותיה.... איזה כיף כשקולעים בול!

תקופה עמוסת ימי הולדת (וארועים בכלל...) עוברת עלי מה שמשאיר אותי עסוקה מצד אחד המתנות ומצד שני עם פחות זמן פנוי לספר עליהן.... חלק מהמתנות עדיין חסויות, יתגלו בבוא העת. את אלה שכבר ניתנו אני יכולה להראות פה. רחלי ואני חוגגות יום הולדת ביחד. לא תמיד יוצא לנו להחליף מתנות אבל אנחנו משתדלות לפחות לאחל. השנה היצלחנו גם לאחל גם להפגש וגם להחליף מתנות ללא ספק שיא חדש שנשבר. לרחלי כבר יש נכדים והבכורה שבהם מתעניינת במטבח והרבה פעמים רוצה לעזור אז רחלי ביקשה סינרים תואמים לה ולסו-שפית הקטנה.

ככה הם ארוזים

זה הסינר של רחלי

מי שזה נראה לו מוכר צודק-הוא זהה לסינר שתפרתי לעצמי.

זה הסינר של דניאלה

והוא נתפר גם עם צד אחורי לפי הגזרה הנאמנה שיש לי.

אני זכיתי בזוג עגילים שרחלי עיצבה ויצרה (וגם לכם יכולים להיות כאלה-פשוט תכנסו לפה ותבחרו...)

מאז שקבלתי אותם הם לא ירדו לי מהתנוכים...

מי שפתחה את "חגיגות" יום ההולדת שלי היתה הקיפודה הכי רכה שיש שנתנה לי אחד מהספלים המהממים שלה.

ולא מזמן היפתיעו אותי חברות לעבודה וקיבלתי מהן את המתנה המתוקה והמפתיעה הזאת

זאת חבילה של פיסות בדים מתוקות להפליא שמתאימות בול לספרי התינוקות (וניקנו במחשבה הזאת!) . היפתיעו אותי ושימחו אותי מאד מאד, גם מפני שהתאריך חלף עבר לו ולגמרי שכחתי מהענין וגם מפני שלא יצא לי לעשות שום דבר כייפי ביום ההולדת שלי ואמרתי לעצמי שתאריך זה לא משמעותי-יום הולדת הוא ממילא עניין של מוזה. מה שאומר שיש לי תרוץ לחגוג מתי שרק מתחשק.