במפגש שהיה  של קומונת "פרידה ונומה" היתה פינת ליטוף. לא היו חתולים וגם לא שרקנים במקומם לוטפו עבודות שונות של בנות הקומונה. דרך מצוינת להתרשם מיצירות של בנות במלואן-בכל זאת כשמעלים תמונות אף פעם אי אפשר להעלות את כל פירטי העבודה וכמובן שיש דברים שמסיבה זאת או אחרת לא עולים לרשת.  אני יצאתי מהמפגש עם הספר של יאמה. המון זמן רציתי לעבוד בספר מטופל. ספר מטופל כשמו כן הוא-ספר (בדרך כלל ישן) שמשמש כמדיום ליצירה סביב נושא מסוים. בדרך כלל מעבירים את הספר בן מספר יוצרים-זאת יכולה להיות קבוצה שאורגנה מראש לשם כך או "סתם" יוצרים שמתחשק להם  ליצור משהו לפי נושא /השראה. הספר היגיע איתי הביתה ואז הוא ואני היסתכלנו אחד על השני . וזהו. לא עלה בי שום רעיון ואם כבר עלה הוא מייד ניפסל. בערך פעם בשבוע הוצאתי את הספר לדיפדוף מחודש שלא הניב כלום וציינתי בפני שאם לא קורה כלום  הספר יעבור למי שבקשה לעבוד בו אחרי. וכמו שהמוזה התחמקה ממני במשך כל כך הרבה זמן כך היא התיצבה בסוף השבוע התישבה לי על הכתף ואם לא היו באמצע הפסקות לצורך ייבושי צבע נראה לי שתוך שעה הכול היה נגמר. למוזה פתרונים.

נושא הספר הוא "חיות ונפלאות" ואולי בגלל שלקח למוזה כל כך הרבה זמן להגיע הדף שלי עוסק בחלזונות....

מה שנפלא בחלזונות שלי הוא שהם באים בכל מיני צבעים

בכל מיני גדלים

והם יודעים לעוף....

ומה יותר נפלא מלעוף?

אתמול בערב היה מיוחד. אתמול בערב הצלחתי אחרי הרבה מאמצים ותאומים להגיע לסדנא... זה די מדהים אם חושבים על זה כי אני חברה בפורום ובקומונה שסדנאות מאורגנות שם כל הזמן ואני פשוט לא מצליחה להגיע אליהן. נתחיל בזה שיש לי שריטה אישית והיא שאם יש משהו שאני יודעת לעשות אני מרגישה לא נעים להרשם לסדנה. כבר העירו לי על זה כי המטרה של הסדנאות הללו חוץ מללמוד דברים חדשים היא גם להתרועע חברתית ולהכיר עוד יוצרים ( נו טוב יוצרות על מי אני עובדת?). תוסיפו לזה את העובדה המלבבת שהעבודה שלי מעסיקה אותי קצת יותר מידי ואת הדברים הרגילים (הסעות, קניות, בישולים, התרוצצויות...) והנה הגעתי עד הלום.

אבל לסדנה של אתמול בערב מאד מאד רציתי ללכת ונרשמתי ושילמתי למרות שהיה סיכוי די טוב שזה יתקלקל לי ברגע האחרון (והייתי פיירית ואמרתי את זה למארגנת...) אבל היצליח לי.

מה אני אגיד לכם-תענוג צרוף!

"ציור במשיכת מכחול" הוא סדנה נהדרת שמעבירה רחלי גזית הנהדרת עוד יותר...

למרות ההקדמה שלה שתמיד אמרה שהיא אף פעם לא תהיה מורה היא מדריכה יסודית ונהדרת שעברה מאחת לאחת, תיקנה, העירה, החמיאה ועל הדרך שעשעה את כולנו.

אני לא אפרט יותר מידי על "ציור במשיכת מכחול" אפשר לקרוא על הכול אצל רחלי והיא המומחית אז מי אני שאקח לה את הבמה אני רק אשתף קצת מהחוויות שלי.

אני יודעת לצייר. ציירתי בעבר הרחוק והקרוב וזה משהו שאני לא עושה עכשיו כמעט בכלל  אבל זה כנראה תמיד ישאר משהו שאני אחזור אליו כל פעם בכיוון אחר.

זה לא עוזר לדעת לצייר. אולי אפילו מקלקל קצת. "ציור במשיכת מכחול" מחייב לימוד של טכניקה אחרת לגמרי והרבה הרבה אימון.

הנה ככה...

 (יש התנצלות מראש על התמונות הן צולמו בערב בתאורה פנימית לא משהו)

מה שיפה בזה הוא אבל שאפילו אם עושים "שגיאות" עדיין מתקבלת תוצאה אסטטית ונעימה לעיין.

הנה העלים שאני ציירתי

וככה נראים עלים אחרי שהמורה שיפצה אותם.

הטכניקה די סלחנית. בסוף הסדנה כולנו יצאנו עם דף קארדסטוק מצוייר שנוכל להשתמש בו לצרכינו.

זה הדף שלי

יש  לי כל הכוונות להמשיך ולהתאמן אבל כרגע יש את הדף הזה וחוויה של סדנה נהדרת.

הסדנה התקיימה ב"מסטיקים" שהיא חנות וסטודיו לסקראפ בניהולה של דפי שכמובן היה תענוג להכיר אותה גם כן. דפי מארגנת בתדירות די גבוהה ערבי יצירה בסטודיו שלה (שווה לכן לבדוק) ולי לא נותר אלא להצטער שאני גרה רחוק כי זה יכול היה להיות בדיוק הפוש שאני צריכה בשביל יצירות הנייר שלי.

דור ההמשך שלי כולל שתי יצירות מדהימות-הבלרינה (15.5) והפייה (10.5). על הבלרינה קראתם קצת ברשומה הזאת והיום נכיר קצת את הפייה.  היא בת 10.5 ועולה לכיתה ה'. היא מציירת, רוקדת ומאד מוסיקלית (ובנתיים מסרבת לשיר או לנגן..). את הקיץ שלה היא העבירה בין קיטנות לבטלה. איפוא שהוא במהלך החופש היגעתי לאתר של סוס ועגלה. חמוד מאד אבל אנחנו קצת עברנו את הגיל של סוסי נדנדה... אלא מה? האתר פתח תחרות שבה היציע לכל מי שרוצה לעצב סוס נדנדה ולהכנס לתחרות. תחרויות זה לא כל כך אנחנו אבל חשבתי שהפיה מאד תהנה לעצב סוס... נרשמה התלהבות ושלחנו את כתובתנו ובקשתנו לאתר. לקח קצת זמן ואז קבלנו בדואר סוסנדנדה מדיקט ואפשר היה לעשות עליו מה שרוצים. קודם כל היא קראה בקפידה את המכתב שהיגיע עם הסוס ומיד ישבה לשייף אותו כמו שהמליצו. ואז היא היניחה אותו על נייר והעתיקה את צורתו לדף-פעמיים... היא החליטה שיש לו שני צדדים ולכן אפשר לעשות על כל צד משהו אחר. כאן אתם יכולים לראות את התכנון שלה:

צד אחד בגווני כחול (סוס ים...)

וצד אחד צבעוני (סוס פאזל)

אחר כך היא העתיקה את הדוגמא לסוס ובמשך כמה ימים היא ישבה וצבעה בשקידה רבה. קודם צד אחד ואחר כך צד שני.

הנה הם במלוא הדרם:

סוס ים

סוס פאזל

ותסתכלו איזה פנים מתוקות יש להם

 את התמונות  שלחתנו לאתר ואתם יכולים לראות את סוס הים שלה ושאר הסוסים הנהדרים בגלריה.

במכתב שהפיה צרפה לסוס היא כתבה שמזל שצריך לשלוח רק תמונה כי קשה לה להפרד מהסוס...

אני חושבת שאני מגדלת דור המשך. מה שהכי טוב זה שהיא בטוח תכניס אותי לכיס הקטן...טפו טפו טפו...