לפני הכול הסבר קטן-לא לא עברתי לבלוג אנגלי פשוט לא מצאתי תרגום מניח את הדעת לJOURNAL....

ולענינינו....אצלכם בטח לא אבל אצלי ההשראה לפעמים נרדמת...זה יכול לקרות כי הרבה זמן לא יצרתי או כי עליתי במינון של אחת הפעילויות האחרות שלי (עיין ערך עבודה...). מלבד זאת שמתי לב שהרבה פעמים אני רואה משהו או שומעת ועולים לי כל מיני רעיונות שקשורים בו אבל החיים ממשיכים והרעיון בורח  (הסניליות...)או מתמסמס (הזמן...). וזאת הסיבה שכשנרשמתי לסדנת המחברת אצל קרן הרי היא פרפרים ידעתי שזה מה שאני הולכת לעשות. מי שרוצה לקרוא פרטים על הסדנא של קרן יכול ללכת ישר למקור. מה שמקסים בסדנא הזאת הוא קודם כל שיוצאים עם תוצר מוגמר או מאד מאד קרוב למוגמר. חוץ מזה זה מתאים לאנשים בכל הרמות כך שגם אם רק כל מה שאתה יודע זה להשתמש במספריים זה מספיק. ואכן אפשר להגיע לתוצרים משגעים עם נייר מספריים דבק ועט שחור.

כמובן שרוב המשתתפות לא הסתפקו בזה-ולמען האמת זה קשה כשעומדים מול שפע החומרים והאביזרים שקרן מספקת...

אז מתחילים מזה שמקבלים מחברת ספירלה ומכסחים לה את הצורה-כלומר חותכים ממנה את שתי הכריכות קדמית שקף עבר ואחורית קרטון שחור עבה וחלק. אני תכננתי גם להשתמש בדפים אז חתכתי לי גם כמות לא קטנה של דפים.

השלב הבא הוא ליצור דפים למחברת-במקרה שלי הדפים הם חוצצים בין נושאים שונים. המטרה היתה ליצור כמה שיותר דפים-לא להתעכב על האם הדפים מתאימים זה לזה, לא לבזבז זמן על פרטים קטנים וכמובן להיות יצירתיים-למשל-דף לא חייב להיות מרובע...(תכף תראו שבזה לא כל כך הצלחתי...). ולמה המהירות? כי בסוף כולן צריכות לכרוך את הדפים שלהם במכשיר הBIND IT ALL של קרן ...יש אחד.

רק שתבינו אני הטיפוס שלוקח לה שעה רק לבחור דפים...אבל הפעם החלטתי שאני אעשה בדיוק מה שקרן אמרה-לא אבזבז זמן. ולמרות זאת כשקרן אמרה" השעה...וצריכים להיות לכם עכשיו 3-4 דפים מוכנים" ואכן היו לי 4 דפים מוכנים הופתעתי מאד...

אני עוד היספקתי לחורר את כל הדפים שלי לבד, אחרכך כבר קרן היתחילה לחורר את הדפים לבנות כדי לחסוך זמן.

באופן אבסורדי הלכתי אחרונה-פשוט כי דברתי עוד עם קרן וכאן המקום לבקש סליחה .....

אז הנה היא המחברת שלי-אני מזהירה מראש יש הרבה תמונות....

כריכה חיצונית (קצת עמום כי זה השקף...)

וככה זה נראה ללא השקף, יש מעטפה שמחוברת לדף ומיועד לשמירה של כל מיני דברים חשובים...

ופה כבר שמתי בפנים משהו-המשהו הזה זה הZINE שמשחק מילים הנדיבה והמקסימה שלחה לי...

השראה מהטבע...

ותקריב

כל מה שקשור לתפירה

חוצץ מלבד-שכמובן גם קשור לתפירה...

זאת תיזכורת לעצמי

וזה מיועד ל GIRL'S STUFF

מה דעתכן להכניס למעטפה תמונה של המגפיים שתמיד פינטזתם עליהם???

ההשראה לדף הבא נלקחה מפנקס ממו שפעם קבלתי מתנה שהיו עליו ציורים של דבורים חמודות והכותרת שלו היתה "Honey do...Pad" יעני-דברים שמותק צריכה לעשות...למותר להגיד שלא ממש אהבתי אותו אז, הוא היה נראה לי שוביניסטי ומרגיז אבל הדף הצהוב הזה היזכיר לי אותו והחלטתי  שאני כבר מספיק גדולה בשביל לצחוק על כל הענין. והוא כמובן יכיל כל מיני דברים שבתוכנית שלי לעשות...

לא יודעת מה איתכם אבל אני חובבת ספרים גדולה במיוחד כאלה שקשורים לאמנות ואומנות אז השער הבא מוקדש לWISH KIST שלי בכל מה שקשור לספרים כאלה ורק כשהעליתי את הרשומה ראיתי ששכחתי לצלם אותו...

ולכן נעבור לדף הבא שקשור לבית-השראה לדברים לעשות בבית והשראה מארכיטקטורה...

דף נוסף לשמירה של אוצרות...

ו.....זהו.

אני חייבת להגיד שלא יצאתי עם המחברת כמו שהיא מקרן אבל במצב קרוב מאד. בבית הוספתי את ההחתמות על המעטפות והקישוטים לדף הלבד שזה די מכובד לדעתי למתלבטת מיקצוענית כמוני. חוץ מזה בטח אפשר היה לעשות את זה יותר מורכב יותר מיוחד יותר מקורי (כן אני כזאת תמיד נראה לי שאפשר לעשות יותר...) אבל למרבה ההפתעה מוצא חן בעיני מאד. עכשיו כשהוספתי את הקישור לסדנא המקורית של קרן שמתי לב שהיא קראה לזה "מחברת על עצמי" אני עשיתי מחברת לעצמי... זה גם נחשב לא? ועכשיו מה שנשאר הוא למלא אותה בדברים טובים וליצור בעיקבותיהם...

שרתם את השיר הזה כשהייתם ילדים או שרק אצלנו הוא היה פופולרי ? למען האמת אני לא ממש זוכרת באיזה היזדמנויות הוא היה מושר אבל השתמשו בו די הרבה...

למכשיפה'לה שלי עוד אין שם אבל היא בטוח לא רעה. לא נראה לי שמישהי שסרוגה מחוטי כותנה וממולאה באקרילו יכולה להיות רעה. המכשיפה'לה שלי סרוגה במסרגה אחת או במילה אחרת אמיגורומי. אמיגורומי היא בעצם שיטת סריגה שבה סורגים בסיבוב בלי לסגור שורות וכך על ידי הורדה והוספת עניים ליצור שלל של דמויות החל מצעצועים לילדים וכלה בחפצי יום יום סרוגים (לא מזמן היתה לבזק פרסומת כזאת...) . אני מודה שכשנחשפתי לזה פעם ראשונה אמרתי שזה משהו שאני לא אעשה...בעיקר מפני שהבנתי מייד שזה לא פרוייקט מדיטטיבי כמו שאני בדרך כלל מתיחסת לסריגה. פה צריך כל הזמן לספור ולעקוב אחרי ההוראות ולא להתבלבל...אחרת זה יוצא מעוות... אבל כשראיתי את המכשיפה'לה הזאת החלטתי לנסות. רובה נסרגה ביום כיפור-כי רק אז היה לי מספיק זמן ושקט וריכוז בשביל העינין והיום החלטתי שצריך לסיים אותה..

אז קבלו אותה ביללות חתול וקריאות עורב...

יושבת

עומדת

והולכת

כאן המקום להודות לחתולי על שפרסמה בבלוג שלה כמה טיפים מצוינים למי שרוצה לסרוג אמיגורומי. ברחבי הרשת יש הרבה מאד דוגמאות לחלקן אפילו יש סרטוני הדגמה ביו טיוב.

ואם במכשפה'לה אנחנו מתעסקים אז תרשו לי להמליץ על ספר מצוין בשם "מכשיפה'לה רעה" שכתבה יעל רוזמן. מומלץ לכל מי שיש לו ילדים מעל גיל 8 חובבי כישוף ניסים וסוף שמח.

עוד לא החלטתי מה לעשות איתה...הצעות?

האמת זה לא היה עם אבא אלא דווקא עם אמא ולא ממש לונה פארק אבל היתה שם סחרחרת סוסים נפלאה...

שם זה כמובן בסדנא הנהדרת שהפייה הלכה אליה ביום חמישי ב"סוס ועגלה" כתבתי כאן על הסוס שהפייה שלחה לתחרות הסוסים הגדולה ועל כך שהסוס שלה היה בן העשרה שהיגיעו לגמר ובתור שכזה בעלת הסוס הוזמנה לסדנא אצל עופר הלא הוא האיש מאחורי "סוס ועגלה".

הגענו (אני כל עוד נפשי בי כי כמובן שתמיד כשצריך לצאת מהעבודה מוקדם אז זה מתנקם בך אחר כך נכון? נכון... עבדתי ביום שישי...) והפייה בציפיה גדולה. התקבלנו במאור פנים וחיוכים על ידי עופר וענבל וכמובן הסטודיו המקסים שלהם שהכול בו סובב סביב סוסים.

קצת תמונות ? בבקשה...

הכול מקסים צבעוני ועשוי בהרבה אהבה.

מסתבר שהילדים הולכים לבנות כל אחד סחרחרה של שמונה סוסים....

קדימה לעבודה.

כל אחד קיבל את כל החלקים שלו ושייף הדביק ודפק בפטיש.

כיף אמיתי. אחר כך היגיע שלב הצביעה.

נדדנו לפינת הצבע שם כל אחד עיצב את הסחרחרה שלו לפי ראות עיניו טעמו ויצירתיותו...(לא בטוחה שיש מילה כזאת)

בסוף עופר עזר לכולם להרכיב את החוטים שאחראים על כך שהסחרחרה תסתובב. מי מנחש איך היא מסתובבת? אין קפיץ ולא מנוע ....

הנה הפייה עם הסחרחרה שלה.

יש לה עוד תכנונים עליה כך שזאת תמונת ביניים כנראה.

חוץ מזה עד שעופר עזר לכולם עינבל  לקחה אותנו לסיור מקיף בנגריה עם הסברים על כל הכלים, סוגי העץ והדברים שאפשר לעשות.

בסוף בסוף ניתן סוס נדנדה מתנה לילד שעיצב את הסוס הכי הכי. הנה הוא ארוז יפה...

אם אתם רוצים לדעת מי זה בידקו פה.

מהסדנא נסענו ישר למסיבת פיג'מות. הפייה נרדמה בדרך וכשפקחה עיניים אמרה "זה היה מהר!" ברור... כשישנים כל הדרך זה באמת מהר.

אבל אני לא אסיים בלי לכתוב כמה מילים אישיות מאד:

הפייה נהנתה מאד. גם אני כמובן אולי אפילו יותר ממנה... אבל מה שבאמת חשוב הוא שתבינו כמה מיוחד היה הכול. כשעושים דברים באהבה זה מאד בולט ואצל עופר וענבל זה קיים ובגדול.הסדנא אורגנה בהמון אהבה המון נתינה (אני חושבת וגם הורים אחרים אמרו זאת, שהילדים היו שמחים ליצור סחרחרה עם רק שלושה סוסים אבל נתנו להם ליצור את הסחרחרה הכי גדולה והכי מורכבת). באיזשהוא שלב הם הוציאו כיבוד " כי זאת חגיגה" וכמובן כל הזמן התנצלו שהם לא יכלו לבחור בכל הסוסים שיזכו.

אז באמת רציתי לאמר לכם שהיה מקסים. נהנינו מכל רגע ונהנינו בזכותכם. עופר וענבל אתם אנשים קסומים ולכן כך הוא המקום שיצרתם.תודה.

ולכל מי שקורא כי הוא היגיע במקרה-"סוס ועגלה" מקום נפלא.תגיעו ולא תתחרטו.