בקומונת צומת צבעים יזמה קשת החלפה קטנה. כמה קטנה? שתיכנס בקופסת גפרורים.... מובן שאם היא נשלחת בקופסת גפרורים אז כבר שגם הקופסא תהיה מיוחדת אבל כאמור קופסת גפרורים. האמת? הדבר הראשון שחשבתי עליו היה מקסי הילד שישן בקופסת הגפרורים גיבור סיפרו של אריך קסטנר "האיש הקטן". חשבתי שיהיה נחמד לשלוח למישהי איש קטן ישן בקופסת גפרורים קומפלט עם פיג'מת הפסים (כפתורים בצד הנכון כמובן..) כרית וכסת זערוריים....

אבל אני אפעס בחורה פרקטית... ומכיון שאיש קטן ישן בקופסת גפרורים הוא לא ממש פרקטי הרעיון נגנז.(בנתיים...) קופסת הגפרורים היזכירה לי קופסא לתכשיטים והחלטתי להכין תכשיט. לצורך הענין גייסתי את קופסאות החרוזים הישנות שלי (כן שיחקתי בחרוזים בעברי...) וגם את רחלי. רחלי ואני חולקות תאריך יום הולדת זהה, אהבה ליצירה ועוד כמה דברים. רחלי מעצבת ומוכרת תכשיטים פרי עיצובה והחלטתי לנסוע אליה לסיעור מוחות.

מרחלי יצאתי עם רצועת עור, סוגר ורעיון מגובש. חוץ מזה היה נהדר לשבת ולקשקש ליד שולחן העבודה היפהפה שלה.

איכשהוא אפילו כשאני יוצרת תכשיט הוא כולל טקסטיל... לתחרה אחראית סבתא של מיקה שהביא לי קופסא מתפוצצת מכל מיני אוצרות שהיא כבר לא רצתה או כדבריה "סתם מונח אצלי ולא עושה כלום". תודה.

זה מה שיצא לי

זהו CHOCKER כלומר תכשיט שנענד צמוד לקו הצואר . פרחים ועלים מתחרה בסגול מעושן תפורים על פס עור שחור ומעוטרים בחרוזים זערוריים בצבע זהה ובחרוזי סברובסקי שקופים.

על הצד האחורי תפרתי סרט בד גם כדי להסתיר את החוטים וגם כדי שיהיה יותר נעים לענות את התכשיט.

ואים כבר בתחרה עסקינן אז גם הקופסה עצמה זכתה לטיפול

והנה הם ביחד

הקופסה נכנסה לעוד שקית, מתחרה ברור שמתחרה, רק שאותה שכחתי לצלם...

על הרעל החלטתי לוותר.  

כל מיני דברים חלקם חדשים מאד וחלקם טיפה פחות, יצירות שלי או של אחרים...

שני כובעים שסרגתי בצ'יק צ'ק לבנות. הצמר נקנה בניו יורק בחנות של LION BRAND. הובטח על התוית שכדור צמר אחד ינפק כובע או צעיף... בתכלס נשארה לי כמעט חצי חבילה מכל צבע-לאלוהי הדוגמאות פיתרונים. התבקשתם לדמין רקע מושלג ומשקפי סקי-במציאות-הרבה שמש.

פורח #1

פורח #2

הבלרינה מדגמנת חולצת  בוהושיק וינטאג' שהועברה אליה מאמא שלי ושהיתה או שלי או של אחת מאחיותי...(CIRCA 1975) התוית נושאת את הכתובת "אופנת כלבו שלום"...

ועוד אחת על החולצה לבד...יד ראשונה ממדענית...

משקפיים חדשים

שבוע נפלא שיהיה.

בפורום אמנות הטקסטיל והליבוד היכריזו על אתגר חודשי. הנושא הנבחר לחודש ינואר היה כרית טלאים בשילוב רקמה. כבר מזמן יש לי תוכניות לחדש את הכריות שלנו. הכריות הללו היו אחד הפרוייקטים הראשונים שלי כשחזרתי ליצור, אפשר לראות אותן פה. במסגרת האתגר צריכים היו לשלוח תמונה של הכרית עד סוף ינואר למנהלת הפורום כאשר אסור היה שהכרית תתפרסם במקום כלשהו קודם לכן. המטרה היתה להעלות את כל התמונות לפורום ולבחור את הכרית היפה ביותר. לזוכה אפילו הובטח פרס... מי שמכיר אותי יודע שפרסים זה ממש לא מענין אותי-אתגרים לעומת זאת כן. אבל כשהתפרסם האתגר הייתי עמוק עמוק בתוך בעיה אישית ולא ממש ידעתי אם זה בכלל יהיה אפשרי להשתתף. מידי פעם אבל בכל מיני רגעים מאד לא צפויים הוא צץ והיזכיר את עצמו. ניזכרתי פתאום שיש לי רקמה שרקמתי מזמן מזמן מזמן ושאולי אפשר לשלב בכרית. אחר כך פתאום חשבתי על דוגמה-ככה פתאום היא צצה לי בראש. וכך קרה שמצאתי את עצמי 3 ימים לפני סוף האתגר עם תוכנית אבל בלי זמן. מאד מאד בער לי להכין את הכרית הזאת, סביר שבגלל שהרבה זמן גם לא יצא לי להכין שום דבר וגם בגלל שמאד רציתי להשתתף באתגר הזה-לא כל כך יודעת להסביר למה-יהיו הרי עוד.

אז התישבתי לתפור. לא ממש הלך לי לפי התוכנית אז פרמתי והתחלתי שוב מחדש. הכרית מפשתן ותפורים עליה טלאים שונים מסביב לרקמת צלבים מרכזית. בשלב ראשון כמובן סידרתי את הכול בסידור שמצא חן בעיני-צילמתי ברור שצילמתי-נראה לכם שאני אזכור איך לסדר?

ככה זה נראה -טיוטה-

הכתם השחור למטה? זה הצל שלי מסתבר...צולם בלילה.

הכרית הזאת היא לא ממש לפרפקציוניסטים כמוני-במקור הטלאים אמורים להתחבר בתפר ישר. שאצלי יפרמו חוטים????

מייד גוייס תך השיניים של המכונה על מנת לכלוא כל חוט סורר.

רואים? שלא תטעו-עברתי כמובן על הכול פעם ועוד פעם עד שאף חוט לא בלט.

כשהגעתי לצד האחורי התברר שאין לי מספיק בד. בהתאם לכך גם הצד האחורי זכה לתוספת טלאים.

הכרית נסגרת בשני כפתורים שניהם מתנה מתמרי-ישר מסין.

ככה היא נראית בסוף

והרקמה מקרוב

בסוף היספקתי גם להעלות את הכרית לאתגר. הכריות שעלו היו נהדרות והיה קשה מאד להחליט. לכרית שלי היצביעו ארבעה אנשים שזה אומר ארבעה אנשים בנוסף לארבעה כאן בבית שחושבים שהיא נהדרת.