חבר לעבודה החליטלצאת לדרך חדשה. המשמעות היתה כמובן שהוא עזב אותנו.

עם כל הפירגון וההבנה כאשר מדובר במישהו שנעים לעבוד איתו , שמצד אחד הוא רציני ומשקיע ומצד שני שותף לאהבות (יצירה...) ולהנאות התוצאה הסופית מבאסת. כדי לא לשקוע בבאסה החלטתי על מתנה שמתאימה לדרך חדשה. מה מתאים יותר לדרך מערכה לדרך?

הערכה מורכבת מעטיפה לדרכון, נרתיק לכרטיסי ביקור ומעטפה (הפתעה...!) שמכילה אותם ולה כמובן אפשר להכניס מה שרוצים.

ככה זה סגור

נבחרו בדים גבריים שעברו אישור על ידי גבר  הבית

פתוח

ויותר פתוח

וארוז

ותראו גם כאן יצא לי בול... וסוג של חותמת דואר....בטח לא חשבתם שאפשר לעשות את זה עם קרופ-א-דייל... ככה זה כשלא ממש יודעים איך להשתמש במשהו -ממציאים לו שימושים מענינים.

דרך צלחה חבר יקר.

אני לא יודעת מה איתכם אבל המורה שלי מאד אהבה לתת לנו בסוף כל חופשה לכתוב חיבור שזה היה הנושא שלו....ברור שזה גרם לכולנו לנסות ולמלא את החופשה בכל מיני פעילויות כדי שיהיה לנו מה לכתוב אחר כך. אחרי הכול מה כבר מענין בקמתי מאוחר, קראתי ספר (ועוד אחד ועוד אחד ועוד אחד...) הלכתי לישון וחוזר חלילה. למה נזכרתי בזה פיתאום? כי השנה אחרי הרבה שנים לא עבדתי בחול המועד פסח-כלומר הייתי בשבוע חופשה. ולא תכננתי לנסוע לשום מקום... התכנונים המעטים שעשיתי סבבו כולם סביב יצירה-למשל לנסוע לקנות בדים בנחלת בנימין....למשל לתפור יום שלם.... מכיון שהתכנון שלי התאים גם לשאר בני הבית כל הצדדים יצאו מרוצים. בהתאם לכך רשמתי את עצמי לסדנת ארנקי מסגרת אצל האחת והיחידה הלוא היא קרן או כמו שהיא מוכרת ברחבי הבלוגוספירה-פרפרים. נרשמתי בכוונה לסדנה של יום שישי כי לא ממש סמכתי על מרפי שיפרגן לי את היומיים של חול המועד בלי עבודה. בשנים האחרונות הוא עבד בחופשות שעות נוספות אצלי. חשבתי לעצמי שמקסימום הסדנה תהיה היצירה היחידה שיצא לי לעשות ומשהו להמתיק את הגלולה המרה של לעבוד כשכל העולם בחופש....

ביום שישי בבוקר התיצבתי לי עליזה וטובת לב אצל קרן. הסדנה התבררה כמספקת ביותר-גם שני תוצרים, גם לא מסובך ואפילו יצאתי עם עוד שתי מסגרות לשיעורי בית...יופי של יום שישי.

תפרנו שני ארנקים-אחד קטנצ'יק-מהסוג שמשמש לכסף קטן (סבתא שלי קראה לארנק כזה פורטמונה שזה בצרפתית "נושא כסף") ואחד בינוני-כזה שפעם שמו בו כסף מפתח ומימחטת בד מגוהצת ומבושמת והיום הוא משמש לכסף מפתח וטלפון סלולרי...

הנה הבינוני

וככה הוא פתוח

הבדים נקנו יום קודם בנחלת בנימין ולדעתי יצא יופי של שילוב בדים.

ככה נראה הקטנצ'יק (נשען על ספל קפה קטן)

וכשהוא פתוח

הבד החיצוני שלי בד של בייסיק גריי מסדרת BLUSH שקניתי די מזמן ויש לי ממנו לא מעט ולכן הרשיתי לעצמי לשחק עם הדוגמא וכמובן ששוב יצא לי משהו עם ציפור....הבד הפנימי של קרן שגם הוציאה משלל הבדים שלה לשימושינו.

חוץ מזה יש עוד יומיים שלמים עד סוף החג ,אני היספקתי עוד המון דברים אבל מכיוון שהם למתנות אז סבלנות.

ובהיזדמנות זאת -חג אביב שמח כמובן!

לפייה אחת שאני מכירה שימושית במיוחד יש עוד מעט יום הולדת. בבלוג שלה הפייה שיתפה שפעם מזמן היא היתה יוצאת מוקדם לשוטט בשכונה בבוקר יום ההולדת שלה כדי לבדוק אם כבר יש חרציות פורחות כי יום הולדת שמתחיל בחרציות פורחות חייב להיות טוב.

יצא שבסוף השבוע יכולנו להפגש-הפייה היתה במכירה אצל נתנאלה ואני תכננתי לקפוץ לראות מה יש אז התישבתי מהר מהר להכין לה משהו.

והחרציות לא יצאו לי מהראש-אז חשבתי שיהיה נחמד אם יהיו לה חרציות כל השנה...

מהר מהר יצא מהמגירה צמר צהוב שנסרג לחרצית חמודה שאפשר לענוד על דש הבגד או על התיק

החרצית יחד עם כרטיס יום הולדת נכנסו להם לתוך מעטפה-מבד כמובן.

יש לה כפתור אביבי

ובפנים-הפתעה-עוד חרציות....

אלה חרציות מתקדמות-בכל מיני צבעים....

מכיוון שזאת מעטפה אז יש לה גם צד שני ויש לו כתובת... וגם בול... הנה כזה...

החותמת נקנתה לא מזמן מסטודיו מסטיקים וה"בול" הוא חלק מסרט שמכיל את כל חודשי השנה ושקבלתי במתנה מתמרי.

ואז נסעתי לי להפגש עם הפייה ולתת לה את המתנה באופן אישי.

לא היספקנו לדבר הרבה, אני לא רציתי להפריע במכירה וכמובן שגם לא יכולתי לשבת שם יותר מידי אבל היה כיף סופסוף להפגש.

יום הולדת שמח יקירה-שתמיד תפרחנה לכבודך חרציות.