זוכרים את סוף השבוע היצירתי? ההוא מפה? אז יש לו המשך בצורת שיעורי בית. שיעורי בית שממש כיף לעשות.

יצרנו בבטון בתים קטנים וקטנים יותר ויהלומים. את התבניות הכנו לבד יצקנו תערובת בטון לפי נוסחה סודית (סתם מה פתאום סודי זאת רק אני הסנילית שלא זוכרת מה שמנו שם...) והנחנו ליבוש בשמש. לקחנו אותם הביתה  קצת אחרי שחילצנו אותם די בדחילו ורחימו ואחרי שהושבענו לתת להם להמשיך להתיבש בבית. ואכן במשך כמה ימים הם שינו צבע והפכו מאפור כהה לאפור בהיר עד שהיפסיקו.

פה בתמונה הם ממש טריים מהתבנית...

היום סוף סוף היה לי זמן להפוך אותם לשכונה קטנה וחמודה בעזרתם של צבעי אקריל  נוזלים או בצורת טושים של POSCA.

קצת צבעתי

קצת שרבטתי

ובסוף העמדתי את השכונה העליזה שלי לסט צילומים מכל הכיוונים

ויקרא שמה בישראל Happy city

ונשאלת השאלה-זה נחשב שהגשמתי את החלום  לעסוק בארכיטקטורה ?

ספר תינוקות אחד הביא להזמנה לתפירת שמיכה לתינוקת. הספר השני ניתן במתנה לתינוקת שעשתה איש אחד לסבא מאושר מאד.

יש הרבה תמונות אולי כדי לפצות על המיעוט במילים. ידעתם שיש מילה כזאת נכדן? פרושה  -בן של אחיין או אחיינית.

הנה הספר של דין הנכדן.

כשיש חיה בבית היא מקבלת  דף בספר...

מקרוב

כזה לא עשיתי מזמן (או לפחות ככה זה מרגיש...)

וככה זה עטוף

 הנה הספר  של ליה שכאמור הפכה איש אחד לסבא מאושר מאד

וככה זה נעטף

במקרה של השמיכה עודף התמונות בא לפצות על האיכות הלא משהו שלהן (זמן למצלמה חדשה...) . חוסר בלוקיישן מתאים גרמו לצילום על המרצפות אחר כך ביידיים של הבלרינה וכל זאת בשל מזג האויר הרטוב שהשתרר פה ומנע יציאה החוצה. בתור פיצוי תפרתי לשמיכה גם ציפית שתאפסן אותה בנוחות.

השמיכה מרצועות רצועות בגוונים של ורוד ותכלת.

ככה היא עטופה

אביב שמח!