הכל דבש

תקציר הפרקים הקודמים למי שלא קרא או לא זוכר.

אחרי סכסוך טיפשי אך מכוער עם הדיירים של יחידת הדיור שלנו הם התבקשו לעזוב. ברגע שחמותי שמעה שהם עוזבים היא ביקשה לבוא לגור שם כי היא חוששת מעוד חורף בנהרייה.

זה היה ארוך ומעצבן כמו עקירת שן אבל סוף סוף הם שילמו את כל מה שמגיע לנו ועזבו. המצחיק הוא שהם גרים עכשיו שני בתים מאיתנו וכל פעם שהם צועקים על הילדים אנחנו שומעים אותם אבל לפחות כבר לא רואים אותם.

הזמנו צבעים והכל היה מוכן לקראת חמותי שבינתיים עברה השתלת קוצב לב ועברה עליה תקופה ארוכה של התאוששות שבמהלכה ג'ינג'י גר אצלה וטיפל בה. רק בסופי שבוע היה אחיו הצעיר בא מראשון לציון לסעוד אותה.

היא מרגישה הרבה יותר טוב עכשיו וכבר לא צריכה טיפול צמוד ובסוף השבוע הזה היא החליטה שהיא רוצה להתארח אצלנו. 

להפתעתי היא הגיעה עם שני הפינצרים שלה - רקסי וצ'ומפי. היא גם הביאה סדין, שמיכה וכרית ואפילו מגבת. לטענתה היא לא אוהבת את הריח של המצעים שלנו ונוח לה יותר עם הדברים שלה.

זה היה קצת מעליב ואפילו מוזר אבל שתקתי והשלמתי עם השגעון החדש שלה. יש לה עוד הרבה אחרים ויום אחד אולי אספר עליהם. אחד העקרונות שלה הוא שלכלבים אסור להיכנס הביתה. מדובר בכלבים זעירים, יותר עכברים מכלבים, אבל כלבים מלכלכים ולכן עליהם לישון בחוץ. היא הביאה להם אוכל כמובן ואת השטיח שהם ישנים עליו והשאירה אותם בחצר. הכלבים שלה לא יוצאים לטיול אף פעם, ככה הם רגילים ולכן כשג'ינג'י יצא הבוקר עם הכלבים שלנו לטיול צ'ומפי ורקסי - הפינצרים של אימא שלו נשארו בחצר.

כשג'ינג'י חזר הם כבר לא היו. נעלמו בצורה מסתורית מהחצר הנעולה. חמותי הייתה מדוכדכת מאוד והצטערה נורא שהביאה אותם איתה ואני מניחה שהיא האשימה את עצמה, אבל אולי גם אותנו, בהחלט יכול להיות.

אחרי הצהרים צץרץ הסיע אותה חזרה לנהרייה וכשחזר הביתה גילה להפתעתו את צ'ומפי מתרוצץ בכביש לא רחוק מהבית שלנו. הוא לא הצליח לתפוס אותו כי מדובר בכלב חששן וזריז ולכן הזעיק אותנו ואחרי מאמצים וריצות ג'ינג'י הצליח לתפוס את צ'ומפי ולהכניס אותו לאוטו.

הסתובבנו עוד קצת ברחובות בחיפוש אחרי רקסי אבל הוא נעלם. מחר ננסה שוב ובינתיים צ'ומפי העייף נח בפטיו שלנו על אחת ממיטות הכלבים שהכלבים שלי לא כל כך אוהבים ובטח מתגעגע בשקט לרקסי.