כרגיל אצלנו עבדנו בחג ובחול המועד, ומלאי קנאה ראינו את
המוני בית ישראל מבלים ומטיילים בכל רחבי הארץ, ובעיקר התלהבנו מהמטיילים ברמת
הגולן שיצאו לצפות בפריחת הדובדבן.
אחרי החג גם אנחנו ניסע לראות דובדבנים פורחים הבטחנו
לעצמנו, והמשכנו לקוות שגם אחרי החמסין של יום רביעי, והגשמים העזים שבאו בעקבותיו
עדיין נספיק לראות עצי דובדבן פורחים.
היום נסענו סוף סוף לטיול, החלטנו לוותר על רמת הגולן
ולהסתפק בגליל, ובדרך אספנו גם את אימא של ג'ינג'י שכמונו גם היא חובבת טיולים.
הגליל יפה להפליא בעונה זו, הכל ירוק, רענן, פורח
וריחני, ובעיקר נטול פקקי תנועה.
ראינו המון מטעים פורחים שאף אחד מהם, למרבה הצער, לא היה מטע דובדבנים. היו תפוחים ואפרסקים ואולי גם שזיפים (בעיני כולם נראו כמו שקדיות
נחמדות) עלינו להר אדיר, העפלנו למתת, הגענו עד צומת חירם ומשם ירדנו למערת פער,
וסוף סוף, למרגלות הר מירון, גילינו מטע דובדבנים שפריחתם אבוי, קמלה כמעט לגמרי, ואחרי
שהצטלמנו אתם חזרנו הביתה עייפים ומרוצים.

טופח צהוב ענק

הכל פורח וירוק

הר מירון

מערת פער

סוף סוף, פריחת הדובדבן!