הכל דבש

סוף סוף סידרנו את הבעיה עם המים והתחלנו לחפש מישהו שישכור את יחידת הדיור שלנו ופתאום ג'ינג'י אומר לי - מה דעתך שניקח משכנתא חדשה על הבית, נסלק את הישנה שכמעט נגמרה, נקנה לך אוטו חדש באמת' ונשפץ את יחידת הדיור כמו שרצית? נגור בדירה הקטנה ונשכיר את הגדולה וככה יהיה לנו קל להחזיר את המשכנתא.

אני ישר התלהבתי מהרעיון. אנחנו גרים בבית ממש גדול, מאה ארבעים מטר מרובע, שתי קומות, ארבע חדרי שינה ושלוש מקלחות. בית ממש גדול רק לשלושה איש' ואחרי שצץרץ יעזוב זה כבר יהיה ממש מגוחך. אנחנו חיים בעצם רק בחדר השינה ובמטבח, שני חדרים סגורים רוב הזמן. רק הזמן שלוקח לנו לנקות הכל... אין בזה שום היגיון.

ההפרש בשכר הדירה בין הבית ליחידת הדיור יאפשר לנו לשלם בנחת את המשכנתא ויהיה לנו נוח ופשוט יותר לגור בדירה של שמונים מ"ר ובלי מדרגות.

למעשה אפשר לעבור לגור שם כבר מחר אבל אני רוצה לעשות כמה שינויים, לבטל את הכניסה האחורית לבית ולנצל את השטח הזה כדי להגדיל את המקלחת הקטנה מידי לדעתי, ולסדר חדר כביסה מרווח יותר וכמובן שלחדש את המטבח שדי התרפט אחרי חמש עשרה שנות השכרה.

הבית שלנו שווה מעל שני מיליון שקל ככה שלקחת עליו משכנתא זה באמת לא בעיה, ואחרי שנצלח את הבירוקרטיה ההכרחית נוכל להתחיל בעבודה. הבוקר לקחנו מטר ואת התכניות הישנות של הדירה והתחלנו למדוד ולחשוב מה בדיוק נעשה.

נחליף חלק מהבלטות שקיבלו כתמים מכוערים, נשבור קיר אחד וכמובן שנשפץ קצת את הבית הגדול שגם הוא זקוק לתשומת לב אוהבת, סוף סוף יהיה לנו די כסף לעשות גג על כל הפטיו.

אני צופה שיהיה לנו קיץ ארוך ומתיש אבל אם הכל ילך לפי התכניות עד שנת 2016 החיים שלנו ייעשו קלים ונוחים יותר, נזרוק המון גרוטאות מיותרות, ניפטר מהמון מטען עודף ונעבור לגור ביחידת הדיור הנחמדה שלנו. אני כבר לא יכולה לחכות.