הכל דבש

בית שערים שאמנם מוניציפלית לא שייכת לקרית טבעון אבל שוכנת במרחק עשר דקות הליכה מהבית שלי הוכרזה כאתר מורשת עולמי.

אני אוהבת את המקום הזה, יש שם דשא רחב ידיים, ספסלים נעימים, צל שמטילים עצי אלון תבור עבותים וכמובן גם העתיקות שפחות מעניינות אותי כשאני מטיילת שם עם הכלבים שלנו.

אני כל כך שמחה שרשות הגנים הלאומית הצליחה לעמוד על שלה ולהתעקש שהמקום לא יהפוך לאתר קדוש (למרות שיש שם קברים) כי אחרת בטח לא היו מניחים לנו לטייל שם בנחת עם כלבים והיו מתעקשים להפריד בין גברים ונשים ושנתלבש בצניעות וכל השטויות הללו.

מזל שהפכו את בית שערים לגן לאומי במאה הקודמת כי כיום הדתיים בטח היו משתלטים עליו וממררים לכל מי שלא דתי את החיים כמו שהם עושים בכל תחום שהם שמים עליו את ידיהם, ואחר כך בוכים שכולם אנטישמיים ולמה שונאים אותם

אז הנה, בגלל דברים כאלה שונאים אתכם, למרות שאם חושבים על זה לעומק אתם בעיקר ראויים לרחמים, לא לשנאה.