הכל דבש

יש לנו שתי מכוניות. אחת זו ניסן ישנה שקיבלתי מהורי ואני נוהגת בה כבר כמה שנים ומרגישה די נוח בתוכה והשנייה דומה מאוד למרצדס ויטו שבתמונה. מכונית גדולה מאוד, בעצם ואן שג'ינג'י הסב לצרכיו ככה שאפשר יהיה להסיע בה כוורות בלי שהנהג יפחד לקבל עקיצה מהמטען שלו.

עד עכשיו רק לו היה ביטוח על המכונית הזו ומעולם לא עלה בדעתי לנסות לנהוג בטנק הזה שדי הפחיד אותי אבל אחרי הבעיות עם הניתוחים וכל זה הוא הגדיל את הביטוח לכל נהג כדי שגם אחרים יוכלו לנהוג. למרות שכבר יכולתי המשכתי לפחד מהמכונית הזו ונמנעתי מלנהוג בה עד שבשבת נוצר מצב שהייתי פשוט חייבת. לילי באה לבקר ולקחה את המכונית הקטנה שלי ולמרות שג'ינג'י הציע שהוא בכל זאת ינהג למרות שהראיה שלו עוד לא ממש טובה החלטתי שהגיע הזמן לעלות עוד שלב ביכולות שלי והתיישבתי על כיסא הנהג. לא עשיתי אף תאונה והגעתי בשלום וגם בחזרה אבל זה היה קצת מפחיד וחייב הסתגלות כי לנהוג במפלצת כזו זה דבר אחר לגמרי מאשר לנהוג ברכב פרטי צנוע אבל עשיתי זאת ונשארתי בחיים לספר