הכל דבש

אתמול ראיתי את תכנית המקור של רביב דרוקר. התכנית הייתה על אורלי אינס שסיפרה את הסיפור שלה על המאבק שלה נגד מטרידים מיניים וגברים כוחניים. צפיתי בתוכנית ונחרדתי והזדעזעתי. פתאום חזרתי כמעט ארבעים שנה אחורה לתקופה שלי בצבא וגם בטכניון כשעבדתי שם לפני שהייתי נשואה.

בשנות השבעים והשמונים עוד לא ידעו מה זה הטרדה מינית וההתנהגות הפסולה הזאת הייתה רווחת מאוד ומיררה את חייהן של צעירות רבות. הבנתי אותה מאוד ומאוד הזדהיתי.

זה הזכיר לי גם איך איזה אידיוט אחד שבא לבקר חבר לעבודה שלי העיר לי – איזה כוסית.

הייתי אז כמה חודשים אחרי הלידה של לילי ועדיין היה לי עודף משקל, לדעתי לא נראיתי טוב כלל ובכלל לא הכרתי את הביטוי המכוער הזה. עד כמה שאני זוכרת לא הגבתי, שתקתי והסתלקתי לחדר שלי אבל כשחזרתי הביתה סיפרתי לג'ינג'י מה הבחור ההוא אמר לי. הוא חטף קריזה והתקשר לקולגה שלי לעבודה, השיג את הטלפון של החבר שלו שהיה אז חייל בקבע ומיד התקשר אליו ופתח עליו פה ג'ורה. צעק עליו שאיך הוא מעז לדבר בצורה כזו ואיים שיתקשר למפקד שלו ויספר לו איך הוא התנהג. הבחור הזה נבהל כהוגן ונחפז להתנצל ונשבע שלא ידבר ככה יותר לאף אחת ומאז לא ראיתי אותו יותר.

אני יודעת שזה מאוד מאוד קשה ומפחיד אבל מסתבר שזו התגובה היחידה למי שמטריד אותך מינית או משמיע הערה מינית מעליבה. לא לבקש בבהלה שיעזבו אותך אלא לפתוח עליו פה גדול ולבייש אותו בלי פחד לפני כל העולם ואשתו. ואגב, איך השוטרות המסכנות הללו לא רצו ישר לנשים של המפקדים שלהם לספר להם מה הבעלים שלהם מעוללים בעבודה?

וזה מזכיר לי שבשבוע שעבר לילי באה הביתה לביקור וכמו תמיד נסעה באוטובוס. היא ספרה די משועשעת שאיזה טיפוס אחד התיישב לידה למרות שהיו עוד המון מושבים פנויים באוטובוס והתחיל להידבק אליה. לשמחתי היא לא התביישה להגיד לו שהוא מטריד ושיעזוב אותה מיד, מה שהוא עשה אחרי שהתנצל בבושת פנים. הייתי גאה בה מאוד.

חוץ מאשר לצפות ביותר מידי טלוויזיה התחלתי לבשל. כלומר, אני תמיד מבשלת, יש לי ברירה? אבל לאחרונה התחלתי להוריד מתכונים באינטרנט ולנסות דברים חדשים ומעניינים. עכשיו אני בתקופה של עוגות שמנת לא אפויות ורק הבוקר הכנתי קליפות תפוזים מסוכרות, סתם כי זה טעים וקל מאוד.

למזלי צץרץ לוקח לעבודה את רוב ניסיונות הבישול והאפייה שלי, אחרת הייתי מגיעה לאיזה 100 ק"ג. הקמתי לי שם כבר חוג מעריצים שמחכים כל סוף שבוע לטעום מהעוגות שלי.