הכל דבש

ג'ינג'י התנדב לעבוד בחפירות בית שערים. גם בשנה שעברה הוא עבד שם ונהנה מאוד אם כי נאלץ להפסיק באמצע בגלל בעיות העיניים שלו. השנה הוא חזר בכוחות מחודשים וקיבל על עצמו בשמחה את תפקיד מנהלן החפירות. מסתבר שזה עניין די מסובך וקשה שכרוך בהמון התרוצצות וקניות ובירורים והתעסקויות, ומבלי משים נסחפתי גם אני לעסק.

העבודה אמורה להסתיים בצהריים, אבל כל ערב הוא הולך לעשות קניות לארוחת הבוקר של מחר, ומדובר בארוחת בוקר לחמישים ומשהו איש ככה שזה המון אוכל. הוא קם ממש מוקדם כדי להיות שם לפני כולם, וזה אומר שמעכשיו אני הולכת גם לטיול בוקר עם הכלבים, ומאחר והוא חוזר הרוג מעייפות אני מטיילת אתם גם אחרי הצהריים, ואני זו שמביאה לחופרים בתשע בבוקר את דברי החלב שנשמרים במקרר שלנו כדי שלא יתקלקלו עד אז. מזל שהכל קרוב מאוד והנסיעות קצרות.

אתמול גם עשיתי את הקניות כי הוא היה נורא עייף ונרדם אבל התעורר בשתיים לפנות בוקר. ניצלנו את הזמן כדי לעשות סיכום של הוצאות והכנסות של העסק - מה שאנחנו עושים קבוע פעם בחודשיים. את הקבלות אני אצטרך להביא לבד לרואה החשבון בחיפה כי ג'ינג'י פשוט עסוק מידי. בגלל ההתנדבות העמוסה הזאת נפל עלי עול די כבד של עבודה ואחריות. קצת מעייף אבל לפחות אין רגע דל. חשבתי שלפחות היום אני אוכל לנוח קצת ואולי גם לגהץ סוף סוף, הצטברה אצלי ערמה ענקית של בגדים. רק חזרתי מהובלת דברי החלב של הבוקר ופתאום טלפון בהול, ג'ינג'י שכח את הקבלה של החומוס שקנה הבוקר מ'חומוס אליהו' בקניון אלונים, וצריך לרוץ להביא אותה. אמרתי בסדר והזהרתי אותו שזה יעלה לו ביוקר, הוא לא כל כך הקשיב כי היו לו עניינים אחרים ואמר רק בסדר, בסדר.

אחרי שאספתי את הקבלה הלכתי לטייל בקניון הקטן והנחמד ונכנסתי לחנות 'תמנון'. כבר מזמן זממתי עליהם אבל אף פעם לא היה לי זמן, הפעם יצא שהיה לי גם זמן וגם קצת כסף, והכי חשוב, הייתי לבד, בלי אף אחד שינדנד או ייתן עצות מיותרות. גיליתי שיש להם מכירות סוף עונה משתלמות מאוד ויצאתי משם עם שלוש זוגות מכנסיים שאליהם צירפתי גם שלוש חולצות. דווקא יצא לא יקר בכלל, פחות ממאתיים ₪.

שמחה וטובת לב נסעתי לבית שערים להביא את הקבלה ומיד נשלחתי לעוד משימה, להביא קרטיבים כדי לחגוג את סוף השבוע הראשון של החפירות. יש במרכז הקריה חנות שמוכרת גלידות בסיטונות במחירים יפים מאוד. נכנסתי וקניתי 60 קרטיבים במאתיים ₪ ומחשש שהם ימסו נסעתי חיש הביתה ואחרי אשפוז קצר במקפיא ארזתי אותם מחדש בצידנית עם קרחומים, נסעתי שוב לבית שערים והבאתי את הקרטיבים לחופרים ששמחו מאוד. אחר כך נסעתי חזרה הביתה והתמוטטתי מותשת, בעוד שעה צריך להסיע את צץרץ לעבודה ואחר כך יש לי ישיבה של מועדון המחשב שם אני מתנדבת שלוש שעות בשבוע... אני מקווה שלפחות היום ג'ינג'י יצליח לקום אחרי הצהריים וללכת עם הכלבים לטיול כי לזה כבר לא יהיה לי זמן.

אולי ביום שישי אני אצליח לגהץ סוף סוף.

בשבת בבוקר יש במרכז המבקרים שלנו יום הולדת לילדה בת חמש. כל החברים והקרובים שלה יבואו לחגוג אצלנו. לא יודעת אם זה ישתלם כספית אבל בטוח שהם ישאירו בלגן נוראי והמון לכלוך.

אחר כך יש לנו שתי פגישות עסקים ובין לבין צריך גם למכור דבש ורצוי גם למלא קופסאות, ובמוצאי שבת נוסעים להביא את חמותי אלינו כי ביום ראשון בבוקר יש לה בדיקה חשובה בבית חולים ויצא שזה גם היום הולדת ה - 91 שלה. היא מתעקשת שרק הבן היקר שלה ייקח אותה לבית החולים וזה אומר שביום ראשון מישהו אחר יצטרך להחליף אותו. אני מקווה שנעבור את היום הזה בשלום ונצליח להגיע ליום שני בלי להתחרפן לגמרי וככה זה ימשך עד סוף ספטמבר שאז יתחילו החגים ובטח יצצו בלגנים חדשים. כמו שכבר אמרתי, אין רגע דל.

פרט אחד מחפירות בית שערים