כשהוא לא מתקשר אליי, למרות שהוא לא ראה אותי כבר כמה ימים, ולמרות שאני יודעת שהוא פנוי לשיחות רוב היום. ולפעמים כשכן יוצא לנו לדבר בטלפון יש יותר מדי רגעים של שתיקה.

כשחברה שלי מספרת לי על הסיבות שלה להיפרד מחבר שלה ואני מצליחה להזדהות עם חלק מהן.

כשהוא מתעקש להקשיב למוזיקה שאני שונאת, או לראות סרטים שמשעממים אותי.

ויש גם את העניין הזה שהוא שונא ספרים. זה רעיון שאני, בתור תולעת ספרים לא קטנה, פשוט לא יכולה להתרגל אליו.

וגם זה שאני לא ישנה טוב כשאני איתו, ולא מהסיבות שאתם בטח חושבים. אני פשוט לא מצליחה להירדם כשאנחנו ישנים ביחד.