לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


לא באמת מעניין אותי אם תקראו את זה, יש אלפי בלוגרים מסתובבים ברשת. אני כותב את זה בשביל העקביות שבדבר. כמעט בן 40 והדבר העקבי ביותר שעשיתי בחיים זה לקום בבוקר, ואני מבטיח לכם זה לא היה בכוונה. לאלה מכם שכן הגיעו עד כאן ולא סיננו אותי, הבלוג ידבר על ...


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2011    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2011

אולי במקום לשרוף כל כך הרבה אנרגיות פשוט תירה לי ברקה - פניה לאלוהים


לפני 5 שנים קיבלתי החלטה להיות מאושר ולא משנה מה קורה.

להתמודד עם העצבות כעצבות.

עם הכאב ככאב.

ולהיות מאושר.

בנוסף אני גם לא אדם מאמין, פעם הייתי, היום אני חסר אמונה.

 

לפעמים בחיים יש דברים שצרוף המקרים הוא פשוט גובל בחוסר היגיון.

החלטתי לכתוב לאלוהים, במידה ופספסתי משהו והוא אכן קיים באיזו שהיא ספרה.

החלטתי לומר לו שהוא אידיוט.

שזה שהמצאנו אותו לא אומר שמותר לו לעשות ככל העולה על רוחו.

 

וזו הסיבה למה אני כותב לו!

אמא שלי חלתה בסרטן.

לא סיפור פשוט אבל עם כוחות גדולים מאוד, ואמונה מלאה בכוחו ובשמו היא ניצחה את זה.

ממש בשבועות האחרונים עוד לפני התשובות הסופיות שהכל נקי ושאין ממה לחשוש בטווח הקרוב.

היא נשארה עם אמונה.

בלי מערכת חיסון, בלי שערות, בלי ביטחון שמחר יכול להיות יותר טוב.

רק עם אמונה.

היום אחי אושפז בבית החולים, "רק דלקת ריאות" אמרו לנו בשלושה שבועות האחרונים.

אחרי שהתנפחו לו הפנים מבצקת, גילו לו גוש מתחת לריאה.

נכון שלא ברור מה זה.

נכון שזה יכול להיות סתם גוש שומן שגדל וחסם את הניקוז של בלוטות הלימפה.

אבל בכל זאת זה גוש אצל ילד קטן.

הוא רק בן 11.

קטע ענק לא?

אם זה לא היה אמיתי גם אני לא הייתי מאמין.

מה רוצים מהמשפחה שלי?

8 חודשים עם אמא, חודש ראשון עם האח ומי יודע אולי עוד היד נטויה.

אולי גם אני בתוכנית.

אולי מחר אני אגלה שיש לי לימפומה.

או אולי סרטן בלוטת התריס?

 

החלטתי לעצור את זה כאן ועכשיו.

הטקסט הזה יהיה הפנייה האמונית היחידה שתהיה.

וכפי שניתן לקרוא היא לא נעימה.

במידה וזה סוג של הלצה של אלוהים, אני מציע לו להפסיק.

הרי לא משנה באיזה מגרש נשחק אני אנצח אותך.

אקטין אותך לגודל האמיתי שלך.

אתבונן עליך במערומיך כפחדן עלוב שלא מסוגל לקבל ולהכיל.

שמפחד מפסלים ותמונות דו ממדיות מעשה ידי אדם שיחליפו אותו.

בריון בית ספרי שמשתמש בכוח ע"מ ליצור הערצה עיוורת.

 

יכול להיות שחלק מהקוראים יחשבו שאני כותב מתוך אמונה גדולה וכעס עצום.

סבבה כל עוד זה משרת את אמונתם זה בסדר גם כך הפניה לא נועדה להכעיס מאמינים עיוורים.

יכול היות שאחרים ילעגו לי כי יש פרדוקס עמוק בין חוסר האמונה שלי לעובדה שאני פונה בכזו ישירות לאלוהים לא קיים.

על אף שאני מסכים עם דעתם ובחלק מהפניות בטקסט אני לא מאמין שאני פונה לישות כל שהיא, עדיין אולי יש איזו סטייה סטטיסטית ובאמת יש איזה יצור שפל בעל שליטה כל שהיא.

ואם לא אז לא הפסדתי כלום, גם ככה הוא לא היה אוהב את מה שיש לי לומר לו.

 

לסיכום אני רק רוצה לומר לאותו בריון אסימטרי אמורפי על חושי רוחני טבעי או כל שטות שרק יכולה לעלות לנו לדמיון.

 

אני אהיה מאושר ולא חשוב כמה אנרגיה תבזבז.

במידה ואתה מעוניין להמשיך לשחק אז סבבה אני אהיה כאן עם חיוך גדול וכוחות מחודשים כל בוקר.

אני מודיע לך שאני אנצח אותך בכל מגרש, בכל משחק.

אז אם אתה לא רוצה להמשיך להיות מושפל.

פשוט תפסיק לשרוף כל כך הרבה אנרגיות קח אקדח, רצוי מסוג טוב, ותירה לי ברקה.

 

 

 

נכתב על ידי , 26/11/2011 18:18  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי: 

מין: זכר

Google:  assafkakoon




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשוט של אספרסו קצר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שוט של אספרסו קצר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)