ארים זרגי

יום ולילה בכל פעם שבא לי,
שולחת למטה את ידי,
פותחת מה שסגור,
נוגעת איפה שאסור.

בשבילי זה לדעת,
בשבילי זה לגעת ויותר.

לפעמים זה נגמר כשלא נוח,
תני לפנטזיה להשפריץ בכל הכוח,
תרגישי טוב עם גופך,
תראי שהכל חלק הולך.

בשבילי זה לדעת,
בשבילי זה לגעת ויותר.

איך זה יכול להיות,
אני מנסה מחדש לגלות את עצמי.
לא, אף אחד איתי לא גמר,
כי זה כל כך קל ליהנות לבד,
אז בינתיים דוחפת עוד דילדואים.

בשבילי זה לדעת
בשבילי זה לגעת, ויותר

כן היו רגעים שהיו חזקים,
וחשבתי: "הופ, אני כבר מגמרת",
גם עם דברים אחרים שיותר כואבים,
וכאלה שפעם בכלל לא התחברו אלי...

בשבילי זה לדעת,
בשבילי זה לגעת, בעצמי...