"שרשרת-של-נונו",
נשארנו כאן רק את ואני.
לשתינו יש את אותו ערך בעיניה,
משיגים בקלות, משתמשים בקלות, זורקים בקלות.
שני חפצים בלי משמעות מיוחדת.
שרשרת-של-נונו, את המזכרת שלי ממנו. זה מה שהיא נתנה לי.
את אמורה "לסמל את נונו" בעיניי, או משהו כזה.
אבל זה קצת קשה, את יודעת.
כי את בסה"כ גוש זהב קפיטליסטי קטן.
את שווה כסף, זה הכל. שום דבר מעבר לזה. זה הערך שלך בעיניי.
אני פשוט לא יכולה להיקשר אלייך, או לראות בך משהו שקשור לנונו.
טוב, לנונו שהכרתי.
אני באמת מצטערת.