סוף סוף יש לי זמן לעדכן מעט את הבלוג. כל זה מכיוון שהחודש האחרון היה החודש הכי עמוס בקולג' מכיוון שזה תקופת מבחנים פנימיים בקולג'. 

אבל עכשיו אני אעדכן על כל הנושאים שפספסתי לספר עליהם. 

קודם כל, הודעה לזירו יירס:

ברוכים הבאים למשפחת ה-uwc.  אני מקווה שאתם שמחים ונרגשים לקראת הקולג' שאליו נבחרתם ללכת.

לצערי שנה הבאה אין תלמיד מישראל שיבוא לקולג' שאני לומדת בו בסינגפור, אבל הקולג'ים האחרים טובים לא פחות :)

מאחלת לכם בהצלחה! אני כנראה אראה אותכם בקיץ באחד מהמפגשים. אם יש לכם שאלות או לבטים אני פה בשבילכם.

פרוייקט שבוע:

פרוייקט השבוע זה פרוייקט שבמהלכו תלמידי כיתה יא', בקבוצות של 3-5 תלמידים, מתכננים טיול לארץ אחרת במסגרת תקציב של 900 דולר סינגפורי (טיול תרמילאים - זול) ובמהלכו עליהם לבחור לעשות.

1)פעילות ספורטיבים (טראקים, קייאקים, אופניים, טיפוס..),

2)פעילות יצירתית (קורס בישול מקומי, אומנות מקומית, קורס נגינה על כלים מקומיים..כל דבר חדש שניתן ללמוד)

3)פעילות התנדבותית (לימוד אנגלית, בניית בתים, עבודה עם חיות)

וניתן לבחור יותר מפעילות אחת.

אני והקבוצה שלי בחרנו להתמקד בפעילות ספורטיבית אז עשינו קורס הישרדות (שכלל בתוכו מלא קייאקים!!) באי קו יאו נוי שבתאילנד:

09.03.2014 - יום ראשון: טיסה לפוקט

נפגשנו בשדה תעופה צ'אנגי, חמישה נערים ונערות, חיכינו לטיסה ואכלנו. זה היה יום ההולדת ה-17 שלי :)

אם להיות כנה,  מלבד פרנצ'יסקה (חברתי מהונגריה) לא הכרתי לעומק את חברי הקבוצה האחרים שהם שלושה הודים, תלמידי יום ולכן הייתי בטוחה שלא אהנה מהחוויה. כמו שהמורים אמרו לנו: "שבוע פרוייקט יכול שובר חברויות או מקרב אנשים". במקרה שלנו זה קירב.

הייתה לי בעיה קשה בשדה תעופה. עכשיו יש חוק חדש שמגביל את כמות הנוזלים שאפשר לקחת. כל בקבוק חייב להכיל פחות מ-100 מ"ל וזה חייב להיות ארוז בשקית מיוחדת שנסגרת. הייתי חייבת "להחביא" את הנוזלים.

בעיית הנוזלים :) - שדה תעופה צ'אנגי

כל המשפחה חח.....מימין לשמאל: אקשיי (הודו), אני (ישראל), פרנצ'יסקה (הונגריה), טננישיה וסשה (הודו)

במטוס סבלתי שעתיים את הרגליים של טננישיה מכיוון שהוא ישב מאחוריי ויכולתי להרגיש את הרגליים שלו בגב שלי.

כעבור שעתיים נחתנו בשלום בפוקט ונסענו למלון בשולי העיר. חלקתי חדר עם פרנצ'יסקה, סשה ישנה בחדר לבד, וטננישיה ואקשיי חלקו חדר.

לא בידיוק עשינו משהו ביום הראשון, רק דיברנו, שחינו בבריכה, וטיילנו בעיר.

10.03.2014 - יום שני:

ביום השני הפלגנו לאי קו יאו נוי שנמצא במרחק של כשעתיים מפוקט. הפלגנו ביחד עם עוד קבוצה מבית הספר.

הפלגה לקו יאו נוי :)

חשבתי שאני אקבל תנאי ג'ונגל. לישון באוהל, להכין על האש ולסבול בגשם זלעפות (כמו בהישרדות) אבל הופתעתי לקבל בנגלו מדהים!

למי שלא מכיר, בנגלו זה מעיין בית עץ כזה על שפת הים. אנחנו הבנות חלקנו בנגלו ביחד. היה מדהים! -2 מיטות ומזרן, מזגן, מצרכים לקפה וקומקום, מקלחת, שירותים, מקרר קטן, ארון בגדים. עם מרפסת לים. (אני הייתי רוצה את ירח הדבש שלי שם) וארוחות..ואי ואי...3 ביום. האוכל שם טעים לאללה. כעיקרון זה אורז וצלחות עם: ירקות, מזון מהים, עוף. 

הבנגלו שלנו

נוף לים - מהמרפסת

פרנצ'יסקה (הונגריה) ואני (ישראל) יושבות וקוראות ספר למבחן בבית הספר. אני קוראת "ארבעה בתים וגעגוע" למי שמכיר.

ביום הראשון והשני שלנו שם עשינו קייאקים בים האדמני. בכל יום כ6-5 שעות. זאת הייתה חוויה מדהימה!

מעולם לא עשיתי קייאקים לפני, עשיתי ראפטינג בנהר הירדן אבל לא קייאקים. ראפטינג הרבה יותר קל כי יש זרם שסוחף אותך. בקייאקים אתה דוחף את עצמך.  ביום השני עשינו קייאקים לאיי שומם אבל יפייפה. הבעייה הייתה שאין שם מקום להתחבא מפני השמש. 

אחרי הקייאקים המדריך לקח אותנו למסעדה תאילנדית. המזון המקומי היינו בעיקר אורז.

טעמתי אורז מטוגן עם ירקות (Fried Rice) שהיה מאוד, מאוד טעים. 

הניסיון הקודם שלי עם אוכל תאילנדי היה אסון! האישה שניהלה את המלון שישנתי בו לפני חודשיים בביקורי הראשון בתאילנד נתנה לי לטעום אוכל מקומי. 

זה היה משהו לא ברור. מעין תערובת של אורז עם עוף, שומן ומלא תבלינים מוזרים.. לא הטעם שלי. 

קייאקים עם חברים :)

12.03.2014 - יום שלישי

ביום השלישי יצאנו לטראק ביער המקומי. זה הוציא לי את הנשמה. איזה הרים יש להם!!

אבל תחלס היה מאתגר וכיף מאוד. נפלתי פעם או פעמיים. טננישיה עם היציאות המצחיקות שלו: "איי! העץ המז**ן הזה...אני שונא את העץ המז**ן הזה, אח אני אשבור את העץ המז**ן הזה, עדיין העץ המ**ין הזה.." - במשך 5 דקות.

היה חם, הזעתי בטירוף ועוד אחר כך היינו צריכים לצלם קליפ של כ-10 שניות מבצעים ריקוד מטומטם בשביל ביה"ס. 

אחר כך למדנו איך להדליק אש (השתמשנו באבן אש!!), ואיך להכין אוכל בבמבוק. החברים שלי היו נועזים מספיק לתפוס סרטנים ולהכין אותם. 

למדנו גם איך מכינים מחסה ואיך חותכים עצים (במבוק) - חייבת לציין שזאת חתיכת עבודה. לא פשוט בכלל.

למדנו גם איך בונים רפסודה מבמבוק וניסינו לשוט בה אבל נכשלנו...שקענו ביחד איתה.

חותכים במבוק גדול

קושרת אותם כדי לעשות "מחסה"

ממשיכים לבנות מחסה

בונים ראפסודה

הדלקנו אש עם "אבן אש"

כל המשפחה!

13.03.2014 - יום רביעי

עשינו קייאקים פעם נוספת ואחרונה. נסענו בסירת מנוע לאיי אחר (לקח לנו שעתיים). נסענו ללגונות. זה היה יפה. ראיתי שם אפילו קופים.

הרוב היה מוצל ושקט. הרגיע אותי מאוד. 

אבל כמובן שלא יכולנו להשאר רגועים זמן רב ולכן התחלנו מלחמת מים והשפרצות :) אחרי זה אכלנו בסירה ועשינו קפיצות אומנותיות למים (תיעדנו את זה)

משתזפות על הסירה תהי חי :)

אחרי זה עלינו על סירה שהחזירה אותנו חזרה לפוקט. העברנו לילה נוסף בבית מלון והפעם יותר מגובשים מאי-פעם.

אני חייבת לציין שזאת תהיה אחת החוויות היותר זכורות ובעלות השפעה. מהצד זה יכול להראות כאילו אנחנו רק מכייפים. 

אבל קשיים רציניים עלו על פני השטח. זה לא היה קל. כל התיכנון, העיניינים הכספיים, הביטוח, קניית כרטיסים והזמנת התוכנית. הכל אנחנו עשינו ללא עזרה. וזה לא היה פשוט.

אני חייבת לציין שבסוף הכל השתלם. זה היה היום הולדת הכי כייפי שלי בחיים! חזרנו מרוצים אבל עייפים.

אני אעדכן בהמשך השבוע.

טלי מקובסקי.