במשך השירות הצבאי שלי הורדתי קרוב ל20 ק"ג. 20 ק"ג. הרבה, נכון? אני לא הייתי אף פעם שמן כל כך, הייתי מלא ונוזלי אבל לא שמן. אף על פי כן, המשקל שלי הטריד אותי נורא. העלתי בצבא קרוב ל-10 קילו מתוך ה20, שזה גם כן לא סיפור נעים. ביקשתי מהרופא ביחידה שלי תזונאי ונתנו לי הפנייה לעוד 3 חודשים. אף על פי שהזמן המתנה היה ארוך מאוד, החלטתי להתאזר בסבלנות - המשכתי במשמעת ריצות שדבקתי בה במשך קרוב ל6 שנים, בהפסקות של פציעות. עברו להם 3 החודשים, קיבלתי שברי מאמץ וביום הבדיקה, כשהגעתי למרפאה, אמרו לי שביטלתי את התור. ברור היה לי שזה לא הגיוני, אבל הם עמדו על כך. כמובן שלא היה מה לעשות. על אף בקשות חוזרות ונושנות לא הכניסו אותי לבדיקה אצל תזונאית. הייתי ממש על סף ייאוש ואז הגעתי לחנות ספרים, שם מצאתי את הספר מונח ממש במקרה מולי. התחלתי לעלעל בו והתרשמתי מאוד. רכשתי אותו במחשבה של "מה יש לי להפסיד?". אבל לא הבנתי שהרווחתי משהו פחות או יותר כמו זכייה בפיס.

הספר הזה שינה לי את החיים. אני סיכמתי ושיננתי אותו. במשך 3 חודשים הורדתי כל ק"ג מיותר מהגוף שלי. היום אני נמצא במצב טוב מאוד. גם המצב הבריאותי שלי השתפר פלאים ואפילו המחלה עלייה דיברתי בפוסט הקודם, קרתה בגלל תזונה לקויה.

עכשיו אתחיל את הסיכום. מפאת קוצר זמן, אני כל פעם אעלה כמה עמודים מהספר. אני מקווה שאספיק בזריזות ואסכם את כל הספר, ואח"כ אעבור לספר נוסף, אבל דעו שהספר קיים בחנויות הספרים. למי שאין סבלנות לחכות לי - אני יותר ממזמין אותו לרכוש את הספר הזה, שכן לדעתי הספר הזה צריך לחנך כל אדם. הסיכום הוא בנקודת, ויש מידי פעם הוראות. הוראות הינן ה"מפתחות" של השיטה. ניסיתי שהסיכום יהיה כמה שיותר מובן. אני מצטער אם אינו מובן למישהו. אשמח לענות על שאלות.

עוד הערה שנזכרתי בזמן הכתיבה, וזוהי אזהרה מעל לכל. יהיו כאלה שיבצעו את השיטה ובימים הראשון יחושו אי נוחות -שלשולים או כאבי בטן הם תופעה נדירה אבל שינן עוד תופעות. חשוב להבין שהגופה מנקה את עצמו מרעלים שהצטרבו במשך שנים, וכל אותן תגובות- הן פשוט הסתגלות למצב החדש. לאחר חודש בשיטה, אני לא יכולתי להפרד מהשיטה הזו. אני כבר מנהל אורח חיים זה במשך 9 חודשים.

הדרך הקלה לרדת במשקל/ אלן קאר

• חשיבה חיובית וכוח רצון לא עוזרים לרדת במשקל. דברי תוכחה, גם הם לא מועילים לירידה במשקל. מה שאנשים עם עודף משקל צריכים הוא המפתח שיראה להם כמה קל להם לשמור על משקל נכון.
• אכילה היא דבר שאנו צריכים להינות ממנו, אבל אין זה אומר שאנחנו נהנים מאכילה מופרזת. עלינו להבחין בין אכילה, שהיא דבר נורמלי ומהנה, לאכילה מופרזת, שהיא חולנית ולא מהנה, וגם כמובן לא בריאה.
• בטבע אין כזה דבר משקל עודף, בעלי חיים הם הרבה פחות אינטילגנטים מאיתנו, ועדיין אינם סובלים מעודף משקל.
• דיאטה= הגבלה. ברגע שאנחנו מגבילים את עצמינו בדיאטה אנחנו מרגישים חסך, וערכו של המזון רק עולה בעינינו. וככל שערכו עולה, נרגיש חסך גדול יותר שיוביל לאומללות. באיזשהו שלב אנחנו נתקפים בדחף לזלילה. דיאטה גורמת לנו להיות רעבים כל הזמן. כל החיים נשלטים ע"י מחשבה על הארוחה הבאה, וכשהיא מגיעה, אנחנו עדיין רעבים, כי אסור לאכול מספיק, או שהאוכל אינו טעים לנו. ורגשות אשם מגיעות בגלל שאנחנו אוכלים יותר ממה שהדיאטה מתירה. לאחר מכן נוצר דיסוננס בלתי אפשרי בין רצון לאכול ונשאה לרעב. לכן דיאטות לא עובדות.
• הרגלי האכילה שלנו כיום אינם תוצאה של הבחירה שלנו, אלא התניה שמקורה מן ההורים, מן התרבה (שהיא גם נעשתה מותנית בפרסום אינטרסנטי מסיבי, ממניעים מסחריים).
• משקל בריא ותקין משמעו שנרגיש קלים יותר, בריאים ואנרגטיים יותר מעכשיו.
• הוראה ראשונה: מלאה אחר כל ההוראות- נשים לב שזה לא נוקשה כפי שזה נשמע- התהליך אפילו גמיש מאוד. יוסבר בכל הוראה מדוע היא קיימת. השיטה אינה רמזים שומושיים אלא שיטה שלמה. כל הוראה חשובה.
• הוראה שנייה:  שמרו על ראש פתוח- כדי לפתו את הראש צריך תחילה להבין שהוא היה אטום. מכיוון וכל חיינו אנו נזיונים משטיפות המוח של החברה עלינו לסות לצאת מקודת הנחה שיתכן מאוד שיש בעיה עם התפיסה שלנו. רק באמצעות שמירה על ראש פתוח ניתן יהיה להמשיך בתהליך.
• שטיפת המוח היא בעיה קשה בתזונה האנושיםת. ניקח לדוגמא את המאכלים היוקרטיים- לובסטר, מרק קיני ציפורים, חלזונות ורגלי צפרדע. החברה התנתה אותנו לכך שאלו מאכלים יוקרתיים. לדוגמא, מרק קיני ציפורים עשוי ברובו מרוק של זן מסוים(ציפור סיס) של ציפורים, והמרק הזה כה מבוקש שציפורי הסיס בסכנת הכחדה. רגלי צפרדע- כשאנו רואים צפרדע ברחוב היא גורמת לנו חלחלה - ולא תאבון. לובסטר נראה ממש כמו עקרב- עקרב, לא נראה לי שמישהו היה שמח לאכול, ואם היה אוכל אותו ככל הנראה הוא היה מקיא. חלזונות, גם הם מעוררים בנו חלחלה(לדוגמא כשאנו דורכים עליהם ברחוב). שום הוא דוגמא נוספת לכוחה של ההתניה. הרבה מאכלים מתובלים בשום. שום מנתרל אחוז גדול מן הטעם של האוכל- כך שאי אפשר לדעת אם המאכלים טעימים במקור או לא.
• הוראה שלישית: צאו לדרך בתחושה של התרגשות והתרוממות רוח: רגשות אומללות ופסימיות נובעים אך ורק ממקומו של הניסיון שנזכר בכל אותם כשלונות ביחס לדיאטות ותוכניות שמירה על משקל. אנחנו צריכים להכניס לראש שלנו שהכשלונות אינם פגמים באופי שלנו. כמו שלא נוכל להרים את רגל שמאל, ולאחר מכן להרים את רגל ימין באוויר בזמן שרגל שמאל עדיין באוויר, לא ניתן להצליח בדיאטות מאחר ואינן עובדות. דיאטות משווקות ע"י אנשים שמספקים פתרונות לטווח קצר- הם מתפרסנים מחוסר ההצלחה שלנו ומהחזרה שלנו אליהם לפתרום קצר-טווח נוסף! דיאטה היא סוג של סכיזופרניה- חלק במוח אומר "אני שמן, מכוער ולא בריא" ובו בזמן חלק אחר אומר "הייתי שמח לאכול את המאפה הנימוח הזה". כל אותם שחקנים, רקדנים ודומיהם שצריכים את הדיאטות, ברגע שהם פורשים הם לרוב מתנפחים- כי הגוף אינו מקור פרנסה עוד ולכן הרצון לאכול גובר- אין דבר המונע מהם זאת. בחזרה להתרגשות- עלינות לשמוח מהאתגר שניתן לנו- הוא מעניין ושווה! אבל זה צריך להיות קל יותר מאתגר ספורטיבי או חשיביתי כי 99.99% מהיצורים בעולם אינם סובלים מעודף משקל. אנחנו לא נפסיק מלבוא ברוממות רוח-  יש כאן רק מה לרוויח!
• גוף האדם הוא כמו מכונית שניהם כלי תחבורה שאמור לשאת אותנו ממקום למקום. שניהם זקוקים לאספקה קבועה של אוויר ודלק. שניהם דורשים תחזוקה סדירה כדי לתפקד כראוי ולא להתקלקל. 
  ישנם, אף עפ"י כן, שני הבדלים קריטיים:
  1. הגוף האנושים מתוחכם בעשרות מונים מהמכונית. מכונית בהשוואה לגופינו היא כפי שנשווה חשובנייה למחשב מודרני.
  2. גם אם נמלא בקפידה אחר הוראות היצרן המכוניות, היא עתידה לשרוד פחות או יותר 15 שנים, במקרה הטוב. לעומת זאת, ליבנו פועם ללא הפסקה מבלי להחסיר פעימה במשך 80 שנה בממוצע, נכון לישראל, למרות כל ההתעללות שאנו מבצעים בו בשגרה.
• כמו שהמכונית הומצצאה בידי האדם, האדם נברא ע"י איזשהו כוח - בין אם זה הברירה הטבעית ובין אם מדובר באינטליגנציה. אותו כוח, שנתייחס אליו כבורא, נתן לנו "הוראות יצרן" שמסבירות מתי לאכול, מה וכמה. חיות הבר ממלאות אחר הוראות אלו  ואינן סובלות לעולם מעודף משקל. בגלל שאנחנו לא בראנו את עצמינו, אל לנו להחליט אילו מזונות אנו נדרשים לאכול. הטבע בחר כבר בשבילינו- עלינו רק למלא אחר הוראות היצרן.
• הוראה רביעית: אם מישהו נותן לנו עצה שעומדת בניגוד לעצה של אמא טבע, לא משנה כמה מבריק או מוכשר בתחומו יהיה היועץ, התעלמו ממנה. אם הדעה שלו מנוגעת לעצת התזונה של הטבע, הוא תוקע לנו, וזה לא משנה כלל אם זה במודע או לאו, מקל בגלגלים. זאת מהסיבה שאף מומחה לא יודע כמו הבורא שלנו איך אנחנו פועלים. תזונאים ורופאים יודעים כמה מעט הם יועדים בהקשר לגוף האדם.
• עלינו לשכוח ממשקל יעד. משקל יעד לפי טבלאות שמחשבות לפי גיל וגובה אינן מדעיות, והן יכולות לתת  לנו טווח מאוד רחב למשקל שאכן אנו נרצה לשאוף אליו. הטבלאות נותנו לנו תירוץ נ הדר. הטבלאות הללו אינן מבאיות בחשבון את משקל העצמות, לדוגמא. לא המשקל יגיד לנו אם יש לנו משקל עודף, אנחנו יכולים לראות זאת בבירור על הגוף שלנו! אותם צמיגים מכוערים, קוצר נשימה קבוע ועייפות כרונית מתריעים לנו יפה מאוד שאנו עוד לא במשקל אידיאלי. להתעסק במשקל אינו חשוב כלל, מאחר ואנחנו נותנים לזנב לכשכש בכלב, כלומר, אנחנו מסתכלים על הקלוגרמים במאזניים במקום להסתכל על הגוף שלנו שנמצא על המאזניים.
• ההוראה החמישית: אל תצאו לדרך עם משקל יעד מוגר מראש. המשקל אינו מה שאנו רוצים להשיג, אלא גוף בריא וחטוב הוא רצונינו. עמידה מול המראה בתחתונים בלבד, סקירת הגוף שלנו בהתפעלות, כך אנו יודעים מה המשקל שלנו. זה הרבה יותר מדויק מטבלאות השוכנו מראש. במידה ואיננו בטוחים עם המשקל שלנו תקין- הרופא יכול לעזור ולהיות הגורם הפוסק.
• חשוב לזכור ש"אני לא עושה דיאטה! אני משנה הרגלי אכילה." להכניס את זה טוב לתודעה.
• תצרוכת - נפח וסוג המזון שאנחנו צורכים. התרוקנות- התדירות שבה אנחנו שורפים אנרגיה ומרוקנים את הפסולת מהגוף.
• בעיות בחילוף החומרים, או בעיות בבולטת התריס, הין גורמים זניחים בלבד, והם מסיטים את תשומת ליבנו ולתת לנו תרוצים מדוע אנו לא מצליחים להשתלט על התצרוכת שלנו. אם הבעיה גורמת לנו לאכול פחות מאחר, זה המצב, אבל זה ממש לא אומר שאנחנו לא יכולים לאכול כאוות נפשנו. כאשר התצרוכת עולה על ההתרקונות אנחנו נעלה במשקל.
• פעילות גופנית לא מפחיתה במשקל, זה כמו שאני אסע יותר במכונית כדי להוריד לה את כמו הדלק, בכדי להוריד במשקל המכונית. הגוף שלנו לאחר אימון צריך אוכל וגם רוצה אוכל, למעשה, אנחנו נהיה רעבים מאוד לאחר אימון בכדי להחזיר את המאגרים- וזה דבר טבעי וחשוב. אין כל רע בפעילות גופנית- אבל היא אינה יעילה כמו הדרך הקלה לרדת במשקל, ביחס לשריפת השומנים ושמירה על המשקל.
• אנחנו יכולים להגיד שאנחנו אוכלים כי אנחנו לא רוצים לגווע ברעב, אבל מרבית הארוחות שמתקיימות, מתקיימות בשל סיבה כמו:"אני רגיל לאכול 3 ארוחות ביום", "זה עמד שם ולא יכולי לוותר". לכן, זה לא מפתיע שאנחנו נעלה במשקל כשנשתמש בסיבות האלה כדי לאכול. זה ממש כמו להגיד "אני משועמם, אז אני הולך למלא שוב דלק, ואני יודע שמילאתי לפני חצי שעה מיכל שלם, אבל זה בסדר! אני חוזר עוד 10 דקות גג!!". או כמו לקבוע הרגל "לתדלק דלק באוטו, גם כשאין דלק וגם כשיש דלק באוטו. זה ממש לא משנה אם הדלק היקר נשפך על הרצפה, או שאני נתקע באמצע הדרך ללא דלק- אני כל יום ראשון מתדלק- כדי שלא יחסר לי דלק!" המטרה היא שנפסיק לנהוג כך בגופינו, כפי של היינו נוהגים כך באוטו שלנו. הסיבה היחידה שאנחנו אוכלים היא מפני שאם לא נאכל- נמות! אף עפ"י כן, לא מצופה מאיתנו לנקוט בגישה זו ביחס לארוחות בעתיד. רק עלינו להבין שמטרת האכילה היא הישרדות. למזלנו, תהליך האכילה הוא מהנה ביותר, והמטרה העיקרית היא לספק לנו דלק וחומרי תחזוקה. אכילה שלוש פעמים ביום אם איננו רעבים -היא פשוט פסולה. הגוף לא מסוגל להתמודד עם כ"כ הרבה זבל ולהוציא אותו, אז הוא הופךאותו לשומן-אותם צמיגים מכוערים.
• הבעיה איננה אכילה מופרז, כי אם תצרוכת לא נכונה. הבורא התכוון שנצרוך מזון רק כשאנו צריכים, כל החיות בטבע נוהגות כך ואפילו הבעיה שלהן הפוכה: הן צריכות מזון, אבל למזלינו הבעיה הזו נפתרה בחברה המערבית בה אנו חיים.
• במידה והתצרוכת נכונה, הכל יסתדר בגופינו מאליו.
• הדרך הקלה לרדת במשקל היא פשוטה, קלה ומהנה. לכן צריך להרגיש כך בכל עת, גם כשאוכלים, גם כשרעבים וגם "כשעומדים בפני פיתויים" כשאיננו רעבים, אנחנו צריכים להבין שהדרך שלנו פשוטה קלה ומהנה.
• ישנם מינים, או פריטים המשתייכים למינים מסוימים, שמצוידים טוב יותר מאחרים ומסוגלים להתקיים בתקופות של שפע על כמות מסוימת של מזון, ובתקופת של מחסור על כמות פחות. נוכל לחיות חיים ארוכים מאושרים יותר אם נספק את הראוי למערכת העיכול שלנו שכמעט לא השתנתה מאז ירדו לראשונה אבותינו הקדמונים מהעצים, אך האדם יכול לאכול מגוון מזונות מדהים. ועדיין להשאר בחיים. אם כך, איך אנו יכולים לטעון שרק חבילות מזון מסויימות נועדו מלכתחילה למין האנושי? אנו אוכלים את חבילות המזון הלא נכונות, ולכן אנו סובלים מעודף משקל, ואנו תשושים ושמנים. אנחנו שורדים, אבל זה קורה כי הגוף שלנו משוכלל להדהים. המערכת כ"כ משוכללת שבמידה ואדם בולע זכוכית או מטבע, הגוף מסוגל להיפטר מהם. אבל זה לא יגרום לנו להוסיף זכוכית לתפריט המזון שלנו, נכון? הגוף שלנו מסוגל לעבד כמויות מסוימות של ג'אנק פוד מבלי שיהיו לכך תופעות לוואי כלשהן. אבל האם זה צריך לשמש תירוץ להתייחסות אל הגוף שלנו כאילו היה מתקן לסילוק אשפה? חיות בר אוכלות רק מזונות טבעיים!
• מזון טבעי הוא כל מה שאנו אוכלים במצבו הטבעי, כלומר, ללא תהליכי עיבוד בידי אדם. הכוונה היא שהוא לא בושל, לא זוקק, לא הוקפא, לא הוחמץ, לא בוקבק, לא שומר, לא הומתק.  הוא לא תובל, לא כבש, לא עושן, לא עורבב או כל דבר דומה. הוא לא מכיל תוספים מכל סוג שהוא, ובכלל זה מלח ופלפל. אין זה אוומר שנפסיק לבשל, או לא נוכל לתבל את האוכל ולשפר את הטעם בעזרת רטבים טעימים! זכרו שאין הגבלות בדרך. אך עלינו לחשוב אילו מזונות באפשרותינו לאכול במצבם הטבעי, ללא בישול או עיבוד, והטעם טוב כל כך שאין צורך לתבלן. זה לא אומר שאנו צריכים לאהוב רק מזונות כאלו, ירקות פרות ואגוזים, אבל אין מזונות שערבים יותר לחכך ממזונות בצורתם הטבעית. כל התעסקות ולו הקלה ביותר אינה משפרת את איכות המזון, בניגוד למה שמספרים לנו,זוהי שטיפת מוח, ותועקים לנו מקל בגלגלים, מכיוון והתעסקות עם המזון גורעות מאיכותו.
• האדם הוא אוכל-כל. זה אומר שהוא מסוגל לאכול כל דבר ולשרוד. לנו, בתור בני אדם, יש אפשרות לשרוד גם אם נוכל דברים שהם בעדיפות ירודה אצלינו בתפריט, אבל בטווח הארוך הגוף תמיד יעדף את המזון הטוב ביותר בשבילו, והכוונה היא למזונות טבעיים. למזלנו אנחנו יכולים לאכול הכול ולשרוד. דובי קואלה, למשל, לא יכולים לאכול מגוון כה רב של מזונות, והדילדול בתפריט שלהם-חוסר בעלי האקליפטוס, מסכן אותם בהכחדה.
• כשאנחנו לועסים אוכל, הוא מתערבב עם הרוק, שגם לו יש חלק באכילה. אח"כ אנחנו בולעים את התערובת והיא יורדת אל הקיבה, ושם מתפרקת בעזרת מיצי העיכול, והרוק. לכן חשוב ללעוס הרבה פעמים כל חתיה, זה גם מונע עצירות, וגם גורם לתחושת שובע טובה יותר. חשוב ללעוס עד שהאוכל הופך לעיסה מימית בפה.
• רק כשהואכל מגיע למעיים(לאחר שעוכל), החומרים הכימיים החיוניים לגוף יכולים להטמע בו- בהנחה שהמזון עוכל כהלכה- כך שתהלחך פיזור החומרים הכימיים בגוף וסילוק תוצרי הפסולת יכול להתחיל.

עד כאן היה החלק הראשון בסיכום. אני מקווה מאוד שזה יגיע לכמה שיותר אנשים. חברים, אל תהיו אגואיסטים! ראיתם את הפוסט והחלטתם שזה חשוב? תשתפו!

ערב טוב.