הNLP ממשיך לככב בראש מעייני. אני הולך ומשתפר וההרגשה כל כך נפלאה. מי שיצא לו אי פעם לחוות את ההרגשה שבה הוא נחשף למידע שלא היה לו מושג שהוא קיים בעבר- יכול בקלות להבין על מה אני מדבר. כשאני לומד משהו חדש בNLP אני מבין כמה עד היום לא היה לי מושג דבר לגבי תקשורת בין אנשים. ומה שמשמח אותי זה שאני מקבל כלים כדי שבעתיד אוכל לתקשר בקלות רבה יותר.

גם הסלסה נמצא במקום חשוב- אני ממש עוד שנייה מגיע לרמת ה'מאסטר', ואני נהנה כל כך מהריקוד... אני כבר סקרן לראות מה הם לומדים ברמת המאסטר אבל יש לי הרגשה שזה הולך להיות מטורף. אחרי שאגיע לרמת המאסטר אני חושב שאני ארצה להתמקצע עוד כמה חודשים, ואז למצוא פעילות גופנית נוספת. אולי ללכת ללמוד אגרוף תאילנדי או קרב מגע. אני חושב שזה יכול להיות רעיון מצוין, לא יזיק לי גם לבצע פעילות גופנית קצת שונה מריקוד.

מה שמעניין בעיניי זה שבכללי הסלסה השפיע על הדרך שבה אני רוקד בבטחון, גם כשאני רוקד למוזיקה שאיננה סלסה- וזה מגניב לדעתי. :)

בתקופה האחרונה נאלצתי להפסיד לרוץ בגלל בעייה בברך שהתחילה לי בצבא. אבל הלכתי לאורטופד והוא אמר שכמה מפגשים עם פיזיותרפיסט צריכים לפתור את הבעיה. אז אני ממש מאושר, כי המחשבה על חיים ללא פעילות גופנית עצימה די דכדכה אותי לאחרונה.

אני עובד בתקופה האחרונה קשה מאוד, ואין לי כמעט דקה אחת של מנוחה, אבל אני שמח כי העשייה רק מלמדת אותי. אני לא יודע אם לומר לדאבוני או לשמחתי, אבל בקרוב מאוד אני אאלץ לוותר על מקומי בעסק המשפחתי כדי להמשיך להתפתח. כלומר, לפחות כרגע לוותר על מקומי. אני אצטרך למצוא עבודה, שככל הנראה אלך לכיוון מכירות, בשביל להתמקצע בתחום הזה. אבל זה עוד מוקדם לדבר על כך.

גם את הציון הפסיכומטרי קיבלתי, ונוכחתי לגלות שקיבלתי 678... זה ממש ציון טוב שבהחלט עוזר לי להתקבל לטכניון. עכשיו צריך לעשות מכינה או להשלים בגרויות. אבל זה גם כן משהו שצריך לחקור ולגלות מה עדיף לי.

אני משתדל להכיר כמה שיותר אנשים בסביבה שלי ואני לומד מהם המון. ואם ניכנס שנייה לחיי החברה שלי באופן ספציפי, אז הייתי רוצה לדבר על פונקציונאלית. מאז השיחה ההיא עם הפונקציונאלית הספקתי לנסות לנשק אותה ולהדחות והחלטתי שאולי כן יהיה לי טוב להיות בקשר איתה למרות שהיא לא מעוניינת לצאת איתי. אז שמרנו על קשר ואנחנו מתראים המון. סופ"ש האחרון הכרתי לה חבר שלי, ואני חושב הם הולכים לצאת. בכנות? אני לא יודע איך אני מרגיש לגבי זה. מצד אחד סימן שאלה גדול מלווה בפיספוס - היא כל הזמן מזכירה כמה הוא דומה לי בהתנהגות, היא הדגישה בפניי באחת השיחות בינינו שהיא מפחדת שמשהו יגרום לקשר ביני לבינה להגמר... בגדול היא כל הזמן שולחת סימנים מבלבלים לגבי מה היא רוצה ממני, אבל עכשיו כשהיא פגשה אותו אני די חושב שמשהו ביני לבינה לא יבוא בחשבון- מצידי. שזה בדיוק הצד השני- אני יכול לומר שבאיזשהו מקום זה שהיא יוצא עם מישהו זה אנחת רווחה- כי קשר אמיץ כמו שיש לי איתה אני רוצה שיישמר, חוץ מזה- אני חושב שמגיע לה מישהו כמו חבר שלי. הוא בחור נהדר ואני חושב שאם הוא רציני אז זה סיפור די מבטיח.

אני לא כותב פה הרבה לאחרונה אבל זה בעיניי דבר טוב- כי אני מתעסק יותר בעשייה ופחות בדיבורים על העשייה. ההרגשה הכללית היא שאני שואב את כל המשאבים האפשריים שקיימים בסביבה שלי- אני מתרגל ולומד כל הזמן. ההתפתחות הולכת ומתקרבת אליי. אני שמח שכך.